בלאק סבאת'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בלאק סבאת'
חברי הלהקה
מקור	בירמינגהם, בריטניה
שנות פעילות	1969—היום
ז'אנר	הבי מטאל
חברת תקליטים	וורנר ורטיגו EMI
חברי ההרכב	אוזי אוסבורן טוני איומי "גיזר" באטלר ביל וורד

בלאק סבאת' (Black Sabbath, שבת שחורה) - להקת הבי מטאל בריטית שנחשבת ללהקת המטאל הראשונה בהיסטוריה ולדעת רבים גם הלהקה המשפיעה ביותר. חבריה המקוריים היו ג'ון "אוזי" אוסבורן (שירה), אנתוני "טוני" איומי (גיטרה), טרנס "גיזר" באטלר (גיטרה באס) ווויליאם "ביל" וורד (תופים).

[עריכה] תחילת הדרך

בלאק סבאת' נוצרה בברמינגהאם, אנגליה בשנות השישים המאוחרות תחת השם Polka Tulk Blues Band, שקוצר ל Polka Tulk עד מהרה ואחר כך שונה ל Earth. באטלר, שהיה חובב סיפורת הכישוף האפל של דניס וויטלי, משך את הלהקה לצליל אפל ומלנכולי יותר לעומת הבלוז שאפיין אותה בראשית דרכה. באטלר גם כתב שיר במוטיב זה שנקרא "Black Sabbath" (על שם ספר של וויטלי), וכאשר מאזינים החלו טועים בינם לבין להקה אחרת שנקראה Earth גם היא, אומץ השם בלאק סבאת' כשמה של הלהקה.

הלהקה החדשה-ישנה אימצה סגנון צליל איטי, מאיים ואפל והפכה לאחת הלהקות שהגדירו את זרם ההבי מטאל, שותפה ללד זפלין, דיפ פרפל וג'ודס פריסט במידת השפעתה וחשיבותה.

[עריכה] הלהקה בשיאה

חטיבת הקצב המחוננת וכשרון השירה של אוסבורן קנו ללהקה הצלחה, שהחלה עם האלבום הראשון Black Sabbath סוף(1969), והמשיכה בבריטניה ובארצות הברית עם אלבומם השני, Paranoid, משנת 1970.

תכני השירים המקוריים וגרסאות הכיסוי שביצעו חברי בלאק סבאת' הפגינו התמקדות רבה בעולם הנסתר והמאגיה השחורה, תכנים שנקשרו לראשונה על ידם למוזיקת ההבי מטאל, ומאז אפיינו אותה עד עצם היום הזה. בלאק סבאת' עסקו בתכנים אלו במידה מפורשת הרבה יותר מהרמיזות של לד זפלין או הדלתות : "שמי הוא לוציפר/קח את ידי" (מתוך השיר N.I.B, באלבום "Black Sabbath") . היה זה גיזר באטלר שכתב את רוב מילות השירים.

חידוש נוסף של בלאק סבאת' נוצר כתוצאה מכורח המציאות : טוני איומי נפצע בתאונת עבודה בתקופת עבודתו במפעל מתכת, וקצות שתי אצבעותיו האמצעיות ביד ימין נקטעו. לכן איומי הנמיך את גיטרת הגיבסון שלו מסולם E (מי) הסטנדרטי לסולם #C (דו דיאז), כך שהמיתרים הרפויים יאכיבו פחות לאצבעותיו. גם באטלר הנמיך את גיטרת הבאס שלו על מנת להתאים את הצליל, והתוצאה הייתה צליל נמוך ו"כבד" יותר של הלהקה.

מנהג זה של "הנמכת" הגיטרות רווח כיום מאוד ולמעשה הפך לסטנדרט בפועל ללהקות מטאל.

הלהקה הוציאה עוד שלושה אלבומים, Master of Reality (1971), Vol. 4 (1972) ו Sabbath Bloody Sabbath (1973), עד אשר בעיות הנהלה והחלפת חברת תקליטים שיבשו את העבודה על התקליטים הבאים. רק בשנת 1975 יצא האלבום הבא, Sabotage והמשכו Technical Ecstasy (1976) היה האלבום האחרון בסגנון בלאק סבאת' המקורי עם אוזי אוסבורן.

ב 1978 יצא Never Say Die!, והשמועות על עזיבתו של אוסבורן התאמתו ב 1979. רוני ג'יימס דיו הובא כמחליפו, אך ללא ספק היה זה סוף עידן ההצלחה של הלהקה.
השיר "Iron man" מהדיסק "Paranoid" (שיצא ב 1970) זכה למקום ראשון ל"שיר המטאל הטוב ביותר בכל הזמנים בתחרות שנערכה בערוץ "VH1".

[עריכה] דיו ודעיכת הלהקה

בלאק סבאת' על הבמה בהופעת איחוד מ-1999.

האלבום הראשון של הלהקה עם דיו, Heaven and Hell, עשה רבות להשבת בלאק סבאת' לסצינת ההבי מטאל, אך עזיבתו של וורד באלבום Mob Rules הביאה לאיבוד הצליל המאפיין של הלהקה ושקיעתה לתהום הנשייה של הלהקות חסרות הייחוד, תוך חילופי גברי תכופים עד להופעת איחוד ב 1988 שזכתה להצלחה חלקית בלבד.

ב-2006 הודיעה בלאק סבאת' על איחוד לסיבוב הופעות ללא אוסבורן, שהודיע כי יצטרף ב-2007. את אוסבורן יחליף רוני ג'יימס דיו.

[עריכה] השפעות על מוזיקאים אחרים

הלהקה קיבלה מעט מאוד ביקורות חיוביות בזמנה ("ליצנים שוטים", תיאר אותם אחד המבקרים) וקולו של אוסבורן, למרות החיות שבו, היה מוגבל למדי. עם כל זאת, הלהקה זכתה להכרה והשפעה רבה כחלוצים בשדה ההבי מטאל.

כמה מהדמויות והאירועים בסרט ה"דוקומנטרי" הבדיוני "ספיינל טאפ" בוססו על בלאק סבאת'. למשל, הבמה בעיצוב סטונהנג' מקורה בעיצוב במה אמיתי של בלאק סבאת' מסיבוב ההופעות שלהם Born Again.

[עריכה] השפעות על הלהקה

צלילה המיוחד של הלהקה נבע ממיזוג השפעות מגוונות. טוני איומי הושפע רבות מנגינתו של האנק מארווין אצל קליף ריצ'רד והצללים וממוזיקת ג'אז, במיוחד מג'אנגו ריינהארדט.

ביל וורד העריך מוזיקת ג'אז גם כן, ובמיוחד את המתופף באדי ריץ'. השפעות הג'אז נשמעות בבלאק סבאת' במיזוג עם בלוז ורוק, וכן בגרסאות הכיסוי שביצעו לשיריהם של ג'ימי הנדריקס, Blue Cheer ו Cream.

[עריכה] חברי הלהקה

4 חברי הלהקה המקוריים :

טוני איומי - גיטרה.
אוזי אוסבורן - שירה.
גיזר באטלר - באס.
ביל וורד - תופים.

[עריכה] חברים לשעבר

ג'ף ניקולס - קלידים.
ריק וויקמן - מוזיקאי אורח, קלידים.
דייב ווקר - שירה (מעולם לא הוקלט).
דון איירי - מוזיקאי אורח, קלידים.
רוני ג'יימס דיו - שירה.
ויני אפיס - תופים.
איאן גילן - שירה.
בן בוון - תופים.
דייב דונטו - שירה (מעולם לא הוקלט).
ג'ף פנהולט - שירה (מעולם לא הוקלט).
גלן יוז - שירה.
ריי גילן - שירה (הקליט את "Eternal Idol", לאחר מכן הוקלט שוב עם שירה של טוני מרטין).
דייב שפיץ - באס.
אריק זינגר - תופים.
ג'ו ברט - באס (מעולם לא הוקלט).
טרי צ'ימס - תופים (מעולם לא הוקלט)
גורדון קופלי - באס.
טוני מרטין - שירה.
בוב דייזלי - באס.
לורנס קוטל - באס.
קוזי פאואל - תופים.
רוב הלפורד - שירה (מעולם לא הוקלט).
ניל מורי - באס.
בובי רונדינלי - תופים.
ג'ואי דה-מאיו - באס וטכנאי אפקטי תאורה (מסע ההופעות "Heaven and Hell")
אדם וויקמן - קלידים במופע Ozzfest 2004, בנו של ריק וויקמן.
שזור דאר - כלי הקשה, באס, מפיק, מעבד-(שני דיסקים ראשונים).