בן חור (סרט)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| בן חור | |
|---|---|
 כרזת הסרט |
|
| שם הסרט במקור: | Ben-Hur |
| בימוי: | וויליאם וויילר |
| הפקה: | סם צימבליסט, וויליאם וויילר |
| תסריט: | קרל טונברג |
| שחקנים ראשיים: | צ'רלטון הסטון, ג'ק הוקינס, חיה הררית, סטפן בויד, יו גריפית' |
| חברת הפצה: | מטרו גולדווין מאייר |
| תאריך יציאה לאקרנים: | 18 בנובמבר 1959 |
| משך הקרנה: | 212 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית |
| תקציב: | $15,000,000 |
| דף הסרט ב-IMDb | |
בן חור (Ben-Hur) הינו סרט של ויליאם ויילר משנת 1959, המבוסס על ספרו של לואיס ואלאס, "בן חור" (1880) [1]. מככבים בו צ'רלטון הסטון כיהודה בן חור וסטיבן בויד כמסאלה. הקרנת הבכורה לסרט התקיימה בניו יורק ב-18 בנובמבר 1959. הסרט זכה ב- 11 פרסי אוסקר, הישג שרק עוד שני סרטים השיגו: "טיטניק (1997) ו" שר הטבעות: שיבת המלך" (2003).
תוכן עניינים |
[עריכה] העלילה
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
יהודה בן חור חי כנסיך יהודי עשיר ועובד כסוחר בירושלים במאה הראשונה לספירה. טרם הגעתו להיות מושל חדש בעיר, חבר הילדות של יהודה בן חור, מסאלה, הגיע כטריבון צבאי מטעם הלגיון של הקיסרות הרומית לעיר ירושלים. בהתחלה יהודה ומסאלה היו שמחים לראות זה את זה לאחר שנים שלא נפגשו, אך ההשקפות הפוליטיות השונות בניהם הביאו ליחסים עכורים בין השניים. מסאלה האמין בתפארתה של הקיסרות הרומית ובכוחה המיליטנטי של האימפריה, בזמן שיהודה היה מסור לאמונתו ולציביון היהודי שלו.
בזמן תהלוכה לכבוד המושל מסאלה, אריח שנפל מן גג ביתו של יהודה הבהיל את סוסו של המושל וכמעט הרג אותו. אף על פי שמסאלה ידע כי התקרית אירע בטעות, הוא החליט להרתיע את ההמון היהודי העצבני באמצעות הענשת אחד מבכיריו, ולכן הורה לשלוח את יהודה לגליאה והשליך את אמו ואחותו של יהודה לכלא. יהודה נשבע לשוב ולנקום. באונייה בלב ים נמנע מלקבל מים, אולם כשחבורת העבדים הגיע לנצרת, שם יהודה התמוטט ואיבד רצון לחיות, כשלפתע מלאך אלוהים בדמותו של ישו הביא לו מים ומוטיבציה לשרוד.
לאחר שלוש שנים כעבד בגליאה, הספינה בה שהה בגולה בראשות קיונטוס אריוס, נשלחה על ידי הקיסר הרומי להשמיד צי של שודדי ים מקדונים. המפקד החדש של יהודה הבחין בנחישות של יהודה וברצונו לשרוד, למרות שהוא סרב להעביר את יהודה לזירת הגלדיאטורים, בטענה שאלוהים יסייע בעבורו. צי אוניות הקרב של רומא תקף את שודדי הים והותקף בחזרה. הספינה שבה שהה יהודה החלה לשקוע, אך יהודה הצליח להציל את חייו של איוס, כשהעלה אותו על סירת הצלה. כתוצאה מכך איוס אימץ את יהודה, כאילו היה בנו, כך שיהודה זכה מחדש בחירותו ובהון רב, וכמו כן למד את צורת חייהם של הרומאים (כולל סגידה להרכב מדלפוי), אולם לבסוף חזר לממלכת יהודה, כדי לנקום במסאלה. שם הוא השאיל סוסים משיח' הערבי אידרין והביס את מסאלה במירוץ כירכרות ראוותני, בפני מושל ממלכת יהודה, פונטיאוס פילאט. מסאלה, שניסה לרמות בדרך לניצחון, נפצע קשה במירוץ, אך אמר ליהודה היכן יוכל למצוא את אמו ואחותו. ב"עמק המצורעים", בגלל שלקו בצרעת בזמן שהייתם בכלא, דבר שנידה אותם מן החברה, ולכן נאלצו להסתתר בעמק המצורעים. למרות שהשיג את מטרתו כשנקם את נקמתו במסאלה, הוא ידע שנפשו לא תשקוט עד אשר יחלץ את אמו ואחותו מן הכלא.
כותרת המשנה של הסרט היא "סיפורו של ישו (Christ)". למרות שרוב הסרט מתרכז במערכת היחסים בין יהודה למסאלה, דמותו של ישו מתגלה בנקודות מפתח בסרט, בין השאר, כאמור, בתקרית כשנתן מים ליהודה בנצרת. יהודה ניסה להחזיר טובה לישו במהלך הצעדה שלו לגבעת סלברי, אך יהודה נהדף על ידי השומרים. יהודה היה עד לצליבתו של ישו. אמו ואחותו של יהודה נרפאו באורח פלא מן המצורעות, להן סיפר כי שמע את ישו מדבר על מחילה, רגע לפני צליבתו. הסרט, הנפתח בביקור של איש משבט המאגי את ישו הפעוט, ומסתיים בצליבתו ברקע, כשרועה צאן והעדר שלו (סימבולי ליהדות ולנצרות כאחד) במרכז.
[עריכה] השחקנים
- צ'רלטון הסטון - יהודה בן חור
- סטיבן בויד - מסאלה
- ג'ק הוקינס - קיונטוס אריוס
- חיה הררית - אסתר
- יו גריפית' - השיח' אידרין
- מרתה סקוט - מרים
[עריכה] ההפקה
[עריכה] כספים
"בן חור" הייתה הפקה יקרה באופן יוצא דופן במונחים של אז (15 מיליון דולרים), שהצריכה 300 אתרי צילום המתפרשים על פני 1.4 קמ"ר. הפקה שכזאת הייתה הימור לאולפני MGM, כי כישלון הסרט היה יכול למוטט את האולפנים, כפי שעתיד היה לקרות לאולפני יונייטד ארטיסטס ב- 1981, בעקבות הפקה בומבסטית שכשלה בקופות. ההימור הצליח והסרט הרוויח פי שישה יותר מתקציבו (90 מיליון דולרים הכנסות ברחבי העולם).
[עריכה] היבט פרופורציונלי
הסרט צולם בתהליך הנקרא MGM Camera 65, שזהו פורמט למסך רחב שפותח באולפני MGM, צולם במצלמת קולנוע 65 מ"מ והודפס והוקרן על מסך הקולנוע כ- 70 מ"מ. ההיבט הפרופורציונלי היה 2.76:1, בעל רוחב מסך של כמעט פי שלושה מגובהו, דבר שהיה נדיר אז ונדיר גם היום. תצוגה זו איפשרה לצלם ולהקרין צילומים (שוטים) בעלי פנורמה מרהיבי עין, זאת בנוסף לאיכות שמע של six-channel.
[עריכה] מירוץ הכרכרות
- אפילו במונחים של היום, מירוץ הכרכרות ב"בן חור" נחשב לאחד מסצינות האקשן המרהיבות שנראו על מסך הקולנוע אי פעם. רצף סצינות זה, הנמשך 10 דקות, צולם הרבה לפני Computer-generated Imagery (תמונה שנוצרה על ידי מחשב). נדרשו למעלה משלושה חודשים להשלמת סצינות המירוץ, כשמשתתפים בו למעלה מ- 8000 ניצבים, בסט הצילומים הגדול ביותר שנבנה אי פעם לסרט קולנוע (73,000 מ"ר).
- לצ'רלטון הסטון נדרשו ארבעה שבועות ללמוד איך לרכב על מרכבה, בעוד שלשותפו בסצינה, סטיבן בויד, נדרש רק מחצית מהזמן, בשל ליהוק מאוחר.
- בכדי לתת לסצינה נפח משמעותי וריאליסטי יותר, הוצבו שלוש בובות בדמות אדם בנקודות מפתח במירוץ בכדי לתת את המראה (אשליה) של אנשים הנדרסים על ידי הכרכרות.
[עריכה] פרסי האוסקר וזכיות אחרות
"בן חור" קבע תקדים ב- 1959 כשזכה ב- 11 פרסי אוסקר, יותר מכל סרט אחר מאז ועד ל"טיטניק". להלן הזכיות:
- הסרט הטוב ביותר - סם זימבליסט, מפיק
- הבמאי הטוב ביותר - ויליאם ויילר
- השחקן הראשי הטוב ביותר - צ'רלטון הסטון
- שחקן המשנה הטוב ביותר - יו גריפית'
- הצילום הטוב ביותר (צבעים) - רוברט שורטיס
- הפסקול הטוב ביותר - מיקלוס רוזה
- העריכה הטובה ביותר
- הבימוי האומנותי הטוב ביותר (צבעים)
- התלבושות הטובות ביותר (צבעים)
- הסאונד הטוב ביותר
- האפקטים הויזואלים הטובים ביותר
הקטגורייה היחידה בה "בן חור" לא זכה באוסקר היא - התסריט המעובד הטוב ביותר של קארל טונברג.
בנוסף הסרט קיבל ארבעה פרסי גלובוס הזהב, פרס ה"באפטה" על הבימוי, כמו גם פרס איגוד הבמאים וגם פרס גראמי אחד על הפסקול של מיקלוס רוזה.
[עריכה] הפקות נוספות לסרט
"בן חור" של שנת 1959 היה הגרסה השלישית לספרו של לאו וואלאס. לפניו צולמו שתי גרסאות ראינוע לסרט: ב- 1907, סרט בן 15 דקות, וב- 1925, סרט באורך מלא. רק עוד גרסה אחת נעשתה לסרט לאחר יציאת "בן חור" של ויליאם ויילר. היה זה סרט אנימציה שנעשה לטלוויזיה בו תרם את קולו של יהודה בן חור, השחקן המקורי, צ'רלטון הסטון, שהוא השחקן היחידי מבין השחקנים הראשיים בסרט של ויילר, פרט לחיה הררית, שעודנו בחיים.
