בנימין בלום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנימין בלום (1913- 1999), פסיכולוג חינוכי, שעמד בראש צוות שפיתח את "טקסונומיית היעדים החינוכיים" הידועה כ"טקסונומיה של בלום", 6 רמות של ידע ויכולת.
[עריכה] ביוגרפיה
בלום נולד ב-21 בפברואר 1913 בלנספורד, פנסילבניה, ארצות הברית. הוא קיבל תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת פנסילבניה ב-1935, ותואר דוקטורט בחינוך מאוניברסיטת שיקאגו בשנת 1942.
הטקסונומיה ידועה כטקסונומיה של בלום, ולמרות שהפן הידוע בה כולל 6 רמות קוגנטיביות של ידע, היא כוללת גם ספרות ריגשיות ופסיכומוטוריות.
בשנות ב-60 של המאה ה-20, בעת עבודתו באוניברסיטת שיקאגו, כתב שני ספרים חשובים:
- סטביליות והבדל של מאפיינים אנושיים
- טקסונומיה של מטרות חינוכיות
התאוריות שלו אומצו על ידי מחוזות בתי ספר רבים, בשנות ה-70 וה-80, אך מאז רעיונותיו ספגו ביקורת נרחבת, ובמקומות רבים כבר אינם מיושמים.
התאוריה שלו יכולה להיות מסוכמת בציטוט של בלום: "מטרת החינוך היא לשנות את המחשבות, הרגשות והפעולות של התלמיד".
[עריכה] הטקסונומיה של בלום
בלום פיתח את טקסונומית היעדים החינוכיים, המציגה רמות קוגניטיביות שונות שנדרשות מהאדם בעת ביצוע מבחן או מטלת ההערכה. הטקסונומיה עוזרת בתורת המבחנים לבחור שאלות שמתאימות לתחום ההערכה בו יש עניין.
הרמות השונות הן:
- ידע – זכירה של המידע העובדתי שהועבר, הרמה הנמוכה ביותר שמבוססת בעיקר על הזכרון של התלמיד.
- הבנה – רמת הבנה שמעבר לשינון המידע. התלמיד מסוגל לעשות שימוש מסוים בידע שלמד, מבלי שהוא בהכרח מבין את כל ההשלכות של המידע או את היחס שלו לעובדות אחרות.
- יישום – התלמיד משתמש בהפשטה בסיטואציות קונקרטיות/ממשיות. התלמיד מסוגל ליישם את מה שלמד לסיטואציות חדשות.
- ניתוח – התלמיד מסוגל לפרק את המידע המורכב לחלקיו, באופן שמבהיר את היחסים בין הרכיבים.
- סינתזה – נוצרת כאשר התלמיד משלב אלמנטים שונים בכדי ליצור מבנה קוהרנטי, שלא היה קיים לפני כן.
- הערכה – התלמיד מבצע שיפוט כמותי או איכותי לגבי תופעה, על ידי קריטריון הערכה שסופק לו או על ידי קריטריון הערכה שהוא עצמו קבע.
פופהם (Popham) טוען שמכיוון שרב הזמן בוחנים בבתי הספר ידע בלבד, ייתכן שעבור מורים יהיה יעיל יותר לכווץ את הטקסונומיה לשתי רמות עיקריות:
- ידע.
- כל דבר שהוא יותר גבוה מרמת ידע.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- BENJAMIN BLOOM קורות חייו
