שיחה:בקר לחלב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לפי הערך אותו אתה מתרגם מאנגלית, יש לקרוא לערך, לדעתי, רפת חלב. מחלבה היא המקום בו הופכים את החלב הגולמי למגוון רב של מוצרים. החל מחלב לשתיה ועד גבינה. כיוון שהמונח רפת שייך יותר למבני הרפת ויכול לכלול גם גידול בקר לבשר, יש להפריד את הרפת ואת רפת החלב.אודי 21:55, 11 יולי 2006 (IDT)
- באמת התלבטתי, תודה. אני אחכה לעוד חוות דעת לפני שאני אעביר את הערך יואבי2 22:04, 11 יולי 2006 (IDT)
- אני מסכים עם אודי, ושמח לראות ערך חשוב זה. דוד שי 22:59, 11 יולי 2006 (IDT)
- השאלה היא למה יש הפרדה בין הערך הזה לערך רפת, נכון שיש סוגים אחרים, אבל חלק ניכר מהכתוב כאן נכון גם לשם ויש לאחד אותם. טרול רפאים 00:11, 12 יולי 2006 (IDT)
- לדעתי, החלוקה צריכה להיות כזו: בערך רפת יהיה חלק המוקדש להתפתחות גידול הבקר במשך ההיסטוריה עד היום, ויהיה חלק הדן במבנה ובמבני הרפת: סככות, סוגי רפתות (סגורות כמו בחו"ל), מכון חליבה, דיר יונקים ועוד. בערך רפת חלב יש לעסוק ברפת החלב ובממשק שלה כפי שאנו מכירים אותם במאה השנים האחרונות וכיום. לדעתי, הערך המשלים לשני אלו הוא גידול בקר לבשר שמתקיימים בו כיום ממשקים שונים לחלוטין מאלו הקיימים ברפת החלב.אודי 09:11, 12 יולי 2006 (IDT)
- תיאורטית אתה צודק, אבל במצבו הנוכחי של הערך רפת נראה לי שעדיף לאחד. טרול רפאים 14:55, 12 יולי 2006 (IDT)
- הערך שונה והועבר למקום הנכון שהיה אמור להיות בו, לכן אין טעם לדעתי להמשיך את הדיון הזה. יואבי2 16:07, 12 יולי 2006 (IDT)
- תיאורטית אתה צודק, אבל במצבו הנוכחי של הערך רפת נראה לי שעדיף לאחד. טרול רפאים 14:55, 12 יולי 2006 (IDT)
- לדעתי, החלוקה צריכה להיות כזו: בערך רפת יהיה חלק המוקדש להתפתחות גידול הבקר במשך ההיסטוריה עד היום, ויהיה חלק הדן במבנה ובמבני הרפת: סככות, סוגי רפתות (סגורות כמו בחו"ל), מכון חליבה, דיר יונקים ועוד. בערך רפת חלב יש לעסוק ברפת החלב ובממשק שלה כפי שאנו מכירים אותם במאה השנים האחרונות וכיום. לדעתי, הערך המשלים לשני אלו הוא גידול בקר לבשר שמתקיימים בו כיום ממשקים שונים לחלוטין מאלו הקיימים ברפת החלב.אודי 09:11, 12 יולי 2006 (IDT)
- השאלה היא למה יש הפרדה בין הערך הזה לערך רפת, נכון שיש סוגים אחרים, אבל חלק ניכר מהכתוב כאן נכון גם לשם ויש לאחד אותם. טרול רפאים 00:11, 12 יולי 2006 (IDT)
- אני מסכים עם אודי, ושמח לראות ערך חשוב זה. דוד שי 22:59, 11 יולי 2006 (IDT)
נמשיך בכל זאת. הביטוי "פרות לחלב" אינו מקובל במיוחד (171 תוצאות בגוגל). לעומתו, "בקר לחלב" הוא הביטוי הרשמי המקובל בדרך כלל (1550 תוצאות בגוגל).אודי 18:57, 12 יולי 2006 (IDT)
- מה עם "פרה חולבת"? דוד שי 21:12, 12 יולי 2006 (IDT)
- "פרה חולבת" מקובל יותר כחלק ממערך בעלי החיים ברפת החלב: עגלים, עגלות, פרות חולבות וכו'. אם כבר החלנו בתרגום הערך האנגלי לעברית, הרי שהקרוב ביותר ל-Dairy Cattle הוא, לדעתי, "בקר לחלב". במושב בצרון יש רפת של ג'מוסים שנחלבים למטרת יצור גבינה. ב"בקר לחלב" הג'מוסים יזכו להתייחסות בעוד שבפרות לחלב - הם לא יזכו.אודי 10:54, 13 יולי 2006 (IDT)
- הערך האנגלי מדבר על פרות בלבד ובנוסף גם בבילון מתרגמת את Dairy cattle כ"פרות לחלב" יואבי2 13:19, 13 יולי 2006 (IDT)
- "פרה חולבת" מקובל יותר כחלק ממערך בעלי החיים ברפת החלב: עגלים, עגלות, פרות חולבות וכו'. אם כבר החלנו בתרגום הערך האנגלי לעברית, הרי שהקרוב ביותר ל-Dairy Cattle הוא, לדעתי, "בקר לחלב". במושב בצרון יש רפת של ג'מוסים שנחלבים למטרת יצור גבינה. ב"בקר לחלב" הג'מוסים יזכו להתייחסות בעוד שבפרות לחלב - הם לא יזכו.אודי 10:54, 13 יולי 2006 (IDT)
תוכן עניינים |
[עריכה] קולוסטרום
כתוב: "רוב העגלים מופרדים מאימם בתוך שעות ספורות מההמלטה. הפרדה זאת באה בעיקר במטרה לאפשר לאם להתחיל לייצר חלב לשימוש אנושי בהקדם האפשרי וגם כדי לצמצם סכנה של העברת מחלה מהאם לעגל." היות ובימים הראשונים (וביום הראשון בוודאי) לאחר ההמלטה, חלב האם טוב מדי בשביל בני אדם ולא ניתן לשיווק, זו בהחלט לא הסיבה להפרדה. הסיבה השניה שציינת היא הסיבה העיקרית. יאיר ח. 21:35, 17 יולי 2006 (IDT)
- קודם כל, הקולוסטרום הוא לא 'טוב מדי' לאדם, הוא רע מאוד למחלבות (הוא הורג את החיידקים של היוגורט, לדוגמא), ומשרד הבריאות אוסר לשווקו.
- שנית, הסיבה היא אכן תפוקת החלב, אבל לא ישירות - זה לא שרוצים את החלב שהאם נותנת לצאצא, אלא שחליבה אינטנסיבית, בניגוד ליניקת עגל, תגרה את העטין ותגרום לעלייה מהירה בייצור החלב. נדב 22:11, 17 יולי 2006 (IDT)
- למיטב ידיעתי, העברת מחלות מהאם לעגל אינה הבעייה. זה בערך כמו לומר שלתינוק האנושי נשקפת סכנת הדבקה במחלה בכך שהוא יונק מהאם. סכנת ההדבקה במחלה נובעת מהחיידקים הנמצאים במצע או בחצר של הפרות הממליטות. דבר שני, ע"י הפרדת העגל והגמעתו בקולוסטרום מבקבוק מבטיחים ב-100% את כך שיקבל קולוסטרום החיוני עבורו בשעותיו הראשונות. וזאת, לעומת יניקה מהאם שהיא בסיכוי גבוה אך לא 100%. דבר שלישי, צער בעלי חיים. ככל שהדבר נשמע מוזר, ככל שהניתוק מהיר יותר, כך שני הצדדים לניתוק שוכחים את העגל/אם מהר יותר.אודי 22:21, 17 יולי 2006 (IDT)
- קיימות מחלות שעוברות כמעט רק דרך חלב אם (בת שחפת, אם אני לא טועה). ברפת שלנו יש בדיקת איכות לחלב האם לפני שהוא עובר להגמעה והרבה פעמים מערבבים חלב אם של פרות מבוגרות (שמכיל יותר נוגדנים) עם חלב אם של מבכירות. תודה על ההסברים. יאיר ח. 22:25, 17 יולי 2006 (IDT)
- בת שחפת היא אמנם החשש העיקרי בעת הגמעת חלב לעגלות, אבל במקרה של קולוסטרום זה לא רלוונטי - כי העגלות ממילא מקבלות את הקולוסטרום. השיקול הזה נכנס כשמתלבטים אם לתת לעגלות אבקת חלב, חלב מפוסטר או חלב גולמי - מאוחר יותר, לאחר שסיימו לקבל קולוסטרום (בדרך כלל שבוע). פיסטור קולוסטרום איננו רלוונטי, כי הנוגדנים יהרסו.
- הערה נוספת - אני לא יודע מה נוהגים אצלכם, אבל ההמלצות המקצועיות מדברות ללא ספק על 4-6 ליטר קולוסטרום ב6 השעות הראשונות לאחר ההמלטה, ולא על 2 תוך 12. נדב 22:29, 17 יולי 2006 (IDT)
- קיימות מחלות שעוברות כמעט רק דרך חלב אם (בת שחפת, אם אני לא טועה). ברפת שלנו יש בדיקת איכות לחלב האם לפני שהוא עובר להגמעה והרבה פעמים מערבבים חלב אם של פרות מבוגרות (שמכיל יותר נוגדנים) עם חלב אם של מבכירות. תודה על ההסברים. יאיר ח. 22:25, 17 יולי 2006 (IDT)
- למיטב ידיעתי, העברת מחלות מהאם לעגל אינה הבעייה. זה בערך כמו לומר שלתינוק האנושי נשקפת סכנת הדבקה במחלה בכך שהוא יונק מהאם. סכנת ההדבקה במחלה נובעת מהחיידקים הנמצאים במצע או בחצר של הפרות הממליטות. דבר שני, ע"י הפרדת העגל והגמעתו בקולוסטרום מבקבוק מבטיחים ב-100% את כך שיקבל קולוסטרום החיוני עבורו בשעותיו הראשונות. וזאת, לעומת יניקה מהאם שהיא בסיכוי גבוה אך לא 100%. דבר שלישי, צער בעלי חיים. ככל שהדבר נשמע מוזר, ככל שהניתוק מהיר יותר, כך שני הצדדים לניתוק שוכחים את העגל/אם מהר יותר.אודי 22:21, 17 יולי 2006 (IDT)
תוך כמה זמן נפסק הקולוסטרום והפרה מתחילה לייצר חלב רגיל? יואבי2 15:05, 26 יולי 2006 (IDT)
- לפי הגדרות תקן 55 לייצור חלב בקר, תפריש העטינים ביומיים הראשונים הוא קולוסטרום ולאחריהם חלב. נדב 15:08, 26 יולי 2006 (IDT)
"אחרי יומיים מההמלטה יפסק ייצור הקולוסטרום אצל הפרה והיא תתחיל לייצר חלב אם, הראוי למאכל אדם." מה פשר ההבחנה בין חלב אם לסתם חלב? אלא אם כן חלב אם=קולוסטרום ואז יש בעית ניסוח. יאיר ח. 16:54, 26 יולי 2006 (IDT)
- חלב אם, הכוונה כמובן לחלב "הרגיל" הראוי למאכל אדם. אפשר לשנות אם זה מפריע מבחינת הניסוח. יואבי2 17:01, 26 יולי 2006 (IDT)
[עריכה] כדאי להוריד את התמונה
לא נראה לי גזע שמיועד לחלב.אודי 23:45, 24 בספטמבר 2006 (IDT)
- בעיקרון עדיף באמת תמונה של פרה בוגרת. יואבי2 00:09, 25 בספטמבר 2006 (IDT)
[עריכה] שוורים או פרים?
קטונתי מלהכניס את ראשי בדיוני רפתנים, שאין לי מושג בהם, אבל מבחינה לשונית טהורה (בתגובה להערה שהופיעה בתקציר עריכה ב"שינויים אחרונים" - אין שוורים לרביה. שור הוא פר מסורס. גם "מלחמת שוורים" איננה סבירה, בדיוק מאותה סיבה.--שלומית קדם 22:42, 27 בספטמבר 2006 (IDT)
- ראוי להיזהר במיוחד מהכנסת הראש לדיוני רפתנים, שבהם מתקבלת החלטה איזה פר יעסוק בפרייה ורבייה, ואיזה - יותז ראשו, משום שתנובת החלב של בנותיו אינה משביעה רצון. דוד שי 23:18, 27 בספטמבר 2006 (IDT)
ההערה על השוורים נכונה ב-100% ולכן גם החלפתי את הביטוי בביטוי עגלים, שבהקשר של המשפט הוא המדויק ביותר. בקשר לגידול לרבייה במשק הבקר לחלב: במשק החלב המודרני בו נעשה שימוש בהזרעה מלאכותית, נשמר אולי עגל אחד מתוך 1000 שנולדים ומגודל לצרכי רבייה. 999 האחרים דינם הוא כמו של העגל בשיר דונה דונה. זה שנעשה שימוש יום יומי ברפת בזרמת פרים נבחרים אינו משנה את גורלם של אותם 999 עגלים בני יומם בהם עוסקת הפיסקה.אודי 09:15, 28 בספטמבר 2006 (IDT)
- לא משנה כמה אחוז מכלל הפרים מנוצלים לצורך העניין, העובדה היא שנעשה שימוש למטרה כזאת ולכן חשוב לציין זאת . יואבי2 11:38, 28 בספטמבר 2006 (IDT)
[עריכה] האמת הכואבת
מה בדבר הנתונים על הפן הנוראי שבתעשיית החלב? (פרות מקבלות הורמונים הגורמים להם לייצר חלב בכמות פי עשרה (?) מהכמות הרגילה שהן אמורות לייצר באופן טבעי). HansCastorp 21:41, 29 באוקטובר 2006 (IST)
- באופן עקרוני הזרקת הורמונים פוסלת את החלב לשיווק. יאיר ח. 21:47, 29 באוקטובר 2006 (IST)
- באופן עקרוני גם צריך להיות שלום וצריכה להיות הרמוניה בין כל בני האדם, פרחים ופרפרים. חבל שאין אנו חיים בעקרון. HansCastorp 21:49, 29 באוקטובר 2006 (IST)
- הכוונה היא שחלב שנמצאים בו הורמונים נזרק לביוב. מה שאתה מתכוון זה כמובן ההשבחה הגנטית של הפרות, שמובילה לכך שניתן להגיע בקלות לממוצע של 40 ליטר חלב לפרה ביום ברפת מודרנית, בניגוד לאולי 6 ליטרים לפני כ-50 שנה (ואל תתפוס אותי במספר, אני לא בקי בהיסטוריה). זהו ללא ספק תהליך שבו הפרה "מבוייתת" ברמה כזו שגופה מותאם לצרכי האדם באופן קיצוני, אם כי יהיה מעניין לשאול את הפרה מה דעתה בעניין. בסופו של דבר "הפן הנוראי" בתעשיית החלב (ואם כבר - תעשיית הבשר), הוא מאוד מינורי. אם אתה כבר מטיח האשמות - לך לתעשיית העופות, וד"ל. יאיר ח. 21:59, 29 באוקטובר 2006 (IST)
- אם אתה קורא לזה מינורי אין לי אלא לאחל לך להיות במקומהּ של הפרה. גם תעשיית העופות נוראית וגם הבשר וגם הדגים וגם החלב וגם הדגים. יש בעולמנו זה די מקום לאכזריות אין קץ מכל הסוגים והמינים. HansCastorp 22:07, 29 באוקטובר 2006 (IST)
-
- לא, תודה. אני מעדיף להיות אדם חושב וכבול, מבעל חיים חופשי. יאיר ח. 22:28, 29 באוקטובר 2006 (IST)
- כשיהיה כאן ערך מכובד, כפי שראוי לו להיות, אפשר יהיה גם להכניס כמה מילים על ההתנגדות לממשק המודרני של רפת החלב. בינתיים, רוב העריכות נסובו סביב הפרט השולי של "כמה ליטר קולוסטרום העגל צריך לינוק בשעותיו הראשונות?" כך שיש פה עוד הרבה עבודה על מנת להפוך את הערך לנרחב מספיק כך שיצדיק גם את הביקורת.אודי 22:18, 29 באוקטובר 2006 (IST)
-
- אם אתה קורא לזה מינורי אין לי אלא לאחל לך להיות במקומהּ של הפרה. גם תעשיית העופות נוראית וגם הבשר וגם הדגים וגם החלב וגם הדגים. יש בעולמנו זה די מקום לאכזריות אין קץ מכל הסוגים והמינים. HansCastorp 22:07, 29 באוקטובר 2006 (IST)
- הכוונה היא שחלב שנמצאים בו הורמונים נזרק לביוב. מה שאתה מתכוון זה כמובן ההשבחה הגנטית של הפרות, שמובילה לכך שניתן להגיע בקלות לממוצע של 40 ליטר חלב לפרה ביום ברפת מודרנית, בניגוד לאולי 6 ליטרים לפני כ-50 שנה (ואל תתפוס אותי במספר, אני לא בקי בהיסטוריה). זהו ללא ספק תהליך שבו הפרה "מבוייתת" ברמה כזו שגופה מותאם לצרכי האדם באופן קיצוני, אם כי יהיה מעניין לשאול את הפרה מה דעתה בעניין. בסופו של דבר "הפן הנוראי" בתעשיית החלב (ואם כבר - תעשיית הבשר), הוא מאוד מינורי. אם אתה כבר מטיח האשמות - לך לתעשיית העופות, וד"ל. יאיר ח. 21:59, 29 באוקטובר 2006 (IST)
- באופן עקרוני גם צריך להיות שלום וצריכה להיות הרמוניה בין כל בני האדם, פרחים ופרפרים. חבל שאין אנו חיים בעקרון. HansCastorp 21:49, 29 באוקטובר 2006 (IST)