בקר לחלב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בקר לחלב הן חיות מבויתות, בדרך כלל פרות, המטופחות לייצר כמויות גדולות של חלב.
תוכן עניינים |
[עריכה] בתקופה המודרנית
כיום משתמשים בעיקר בפרות לייצור חלב. החלב המופק מהפרות משמש להפקת מוצרים שונים, כגון, גבינה, יוגורט, חמאה, גבינת קוטג' וגלידה.
[עריכה] משק חלב
הבקר לחלב יכולים להימצא בעדרים בחוות שם הרפתנים מנהלים, מטפלים וחולבים את הפרות. עדרים אלה נעים בין בוטיקים קטנים בכמות של פחות מחמש פרות לסדר גודל של 25,000 פרות או יותר ברפתות ענק.
[עריכה] חיי הפרות
הוולדות מופרדים לפי מין העגל מייד לאחר ההמלטה. הפרות מיוחדות ביכולתן לייצר חלב ולכן העגלות (פרות צעירות), נחשבות בדרך כלל לבעלות ערך רב יותר מהעגלים, בהם נעשה שימוש אך ורק לייצור בשר ולהזרעה מלאכותית.
רוב העגלים מופרדים מאימם בתוך שעות ספורות מההמלטה. הפרדה זאת באה כדי לצמצם את הסכנה של העברת מחלה מהאם לעגל. החלב הראשון שהפרה מפיקה, נראה צהוב או כתום במקצת, וקרוי קולוסטרום. הוא עשיר בנוגדנים וגורמים מחסנים, ודרוש לעגל כדי לשרוד, אך לא ראוי לשימוש בני אדם. העגל צריך לינוק קולוסטרום בכמות השווה לכ-10% ממשקל גופו, ולשתות לפחות 2-4 ליטר קולוסטרום בתוך שתיים עשרה שעות מההמלטה או שחייו עלולים להיות בסכנה. לעגל אין מערכת חיסונית חזקה ובשל כך הוא צריך לסמוך על הנוגדנים הנמצאים בקולוסטרום כדי לשרוד. בערך אחרי יומיים מההמלטה תתחיל הפרה לייצר חלב ראוי למאכל אדם.
פרות חולבות משמשות בדרך כלל לאורך 3-4 מחזורי תחלובה הנמשכים, כל אחד, כשנה. במהלך מחזורי התחלובה מניבה פרה בממוצע עד 30 ליטר חלב ליום. עם תום מחזורי התחלובה, כאשר הפרה כבת שש, היא מועברת בדרך כלל לשחיטה.
