בתולת הברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק במכשיר עינויים. לערך העוסק בלהקת הבי מטאל, ראו איירון מיידן.

בתולת הברזל בנירנברג

בתולת הברזל המכונה גם בתולת נירנברג הוא ארון ברזל הבנוי כדי לשמש לעינוי או הריגה של אדם על ידי דקירת גופו בעצמים חדים (כגון סכינים, יתדות או מסמרים). הקורבן נאלץ להשאר עומד, מדמם קשות, מוחלש באיטיות ולבסוף מת משילוב של הלם ואיבוד דם או מחנק.

לפי אזכור בסיפור היתולי מאת יוהן פיליפ סיבנקיס משנת 1793, נעשה שימוש ראשוני במתקן ב14 באוגוסט, 1515 כדי להוציא להורג זייפן מטבעות. מתקן עינויים זה, היה בשימוש האינקויזיציה.

המתקן שנבנה במאה ה-19 בנירנברג נבנה לפי הבנה שגויה של מתקן מימי הביניים "Schandmantel" (מעטה קלון), שהיה עשוי מעץ ופח וללא מסמרים, ושנועד לעוטי קלון. מעטה הקלון לא הזיק לגוף, והשתמשו בו לענישה חמורה עבור מסיגי גבול או זונות, שנאלצו ללבוש אותו בציבור לזמן מסוים.

[עריכה] מאפיינים פיזיים

בתולת הברזל של נירנברג הייתה אנתרופומורפית. בחזית חלקה העליון גולפו פנים שקרוב לוודאי עוצבו על פי דמותה של מריה הקדושה. גובה המתקן היה כ-2.1 מטר ורוחבו 0.9 מטר. בתולת הברזל צויידה בשתי דלתות שבצידן הפנימי עשרות יתדות חדות שניתן לשנות את מיקומן. היתדות מוקמו כך שישפדו את הקורבן עם סגירת הדלתות מבלי לפגוע באיברים החיוניים, וישאירו אותו חי ובמצב עמידה.

הנידון למוות הוחזק במרחב מצומצם מאוד כדי להעצים את דרגת הסבל שלו על ידי הבאתו למצב קלסטרופובי. התנועה הייתה כמעט בלתי אפשרית, וכאשר הקורבן נחלש ולא יכל לשאת את משקל גופו, היו היתדות נשארות במקומן ופוצעות את גופו אף יותר.

לא ניתן היה לפתוח את שתי דלתות המתקן בה בעת. כך, לא הייתה ניתנה לקורבן אפשרות להימלט בעת בדיקה או חקירה.

[עריכה] שימוש ידוע

מספר בתולות הברזל שנבנו ושימשו לעינויים שנוי במחלוקת. העתקים של המכשיר יוצרו, אך ספק אם רבים שימשו למטרה המחרידה.

בתולת הברזל שבמצודת נירנברג נהרסה במתקפה אווירית ב-1944 סמוך לנירנברג, גרמניה.

בתולת ברזל נמצאה בעיראק סמוך לבניין המגורים של התאחדות הכדורגל העיראקית שבו שכן משרד של עודאי חוסיין^[1]. חברים בנבחרת האולימפית העיראקית טענו שהמתקן היה בשימוש בעת שלטון סדאם והופעל כנגד אלו שהסתכסכו עם עודאי.