גוסטב מאהלר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גוסטב מאהלר, (7 ביולי 1860 קאלישט, בוהמיה - 18 במאי 1911, וינה) Gustav Mahler. מנצח ומלחין יהודי אוסטרי של זרם הפוסט-רומנטיקה, זרם חשוב בתקופת המעבר מהרומנטיקה המאוחרת למוזיקה המודרנית.
[עריכה] חייו
בשנת חייו הראשונה עברו הוריו לעיר איגלאו Iglau במורבייה, שם עברה עליו ילדותו ושם חבש את ספסלי הגימנסיה המקומית. משפחתו השתייכה לקהילה היהודית. כשרונו המוזיקלי התגלה בגיל מוקדם, וזכה לטיפוח. לאחר הכשרה מוזיקלית בקונסרבטוריון ובאוניברסיטה של וינה (בין השאר אצל אנטון ברוקנר) פצח מאהלר בקריירת ניצוח שתחנותיה השונות, ביניהן קאסל, פראג, לייפציג, בודפשט והמבורג הובילו אותו לבסוף בשנת 1897 לתפקיד המשפיע והיוקרתי של ניהול האופרה המלכותית של וינה. בשנה זו, מעט לפני קבלת המשרה בוינה, נטבל מאהלר לדת הקתולית, כדי להתגבר על מכשול אפשרי שהציבה יהדותו לקבלת המשרה הנחשקת. בין השנים 1898 ו-1901 ניצח בנוסף על הקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית של וינה.
בשנת 1902 נישא לאלמה שינדלר. מנישואין אלו נולדו לזוג שתי בנות. בשנת 1907 פרש ממשרותיו בוינה כשהוא פגוע ממסע השמצות, אנטישמי בחלקו, שהתנהל כנגדו בעתונות. בשנה זו מתה בתו הבכורה, ובלבו אובחן מום. בשנת 1908 היה למנצח באופרה המטרופוליטנית של ניו יורק והחל ב1909 ניצח גם על התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. בשנת 1911 חלה מאוד בגלל זיהום ושב לוינה, שם מת באותה שנה מהרעלת דם.
[עריכה] יצירתו
המוניטין של מאהלר כאחד המנצחים הבולטים של תקופתו יצאו לו עוד בימי חייו. תקופתו באופרה המלכותית של וינה הייתה לאחד משיאיו של בית אופרה זה. בזכות חזרות אינטנסיביות העלה את ביצועיהן של התזמורת והמקהלה והתיך אותן לכדי קונצפט דרמטי כולל , שלשם הגשמתו נעשו חידושים גם בבימוי ובתפאורה. הפרשנות המוזיקלית שלו מתבלטת, בהשוואה למקובל בתקופתו, בנאמנות רבה ליצירה. עם זאת, לא היסס להכניס שינויים בפרטיטורות כאשר שירתו את האפקט שביקש ליצור. מאהלר היווה גם דמות מופת לדור צעיר יותר של מנצחים (ביניהם ברונו ולטר ואוטו קלמפרר).
מנגד, הייתה חשיבותו של מאהלר המלחין נתונה במחלוקת גם הרבה אחרי מותו. אף שקיבץ סביבו במהרה חוג מעריצים נלהב, נתקלו יצירותיו בחוסר עניין, חוסר הבנה ודחייה בקרב קהל חובבי המוזיקה. רק בשנות השישים של המאה ה-20 זכה להערכה מחודשת ולהתגברות העניין ביצירתו. בשינוי זה היה למנצח ליאונרד ברנשטיין תפקיד חשוב, והוא שגם הקליט את הקלטת הסטריאו הראשונה של כל הסימפוניות של מאהלר.
כיום מנוגנת המוזיקה של מאהלר באולמות הקונצרטים לעתים תכופות, ומיטב המבצעים הקליטו מיצירותיו. מאהלר עצמו נחשב לדמות-אמן אפיינית של תקופת מפנה המאה (ה-Fin de Siècle). מאהלר, שהקדיש את רוב מרצו לניצוח, הלחין את יצירותיו בדרך כלל בחופשות הקיץ, אותן בילה באלפים האוסטריים. מכאן שהיקף יצירתו צר למדי, ומכיל רק סוגים מעטים של יצירות. החשובות בהן הן סימפוניות ושירים (Lieder).
השירים של מאהלר נוקבים ונוגעים ללב בכל נושא בו מטפלים - אם באהבה נכזבת (כמו במחזור "שירי שוליה נודד"), אם במוות (כמו ב"שירי מות ילדים") וכיו"ב. שיריו שואבים רבות מן השיר העממי (התרבות האוסטרו-הונגרית, התרבות המוראבית, התרבות היהודית) כמו למשל ב"קרן הפלא של הנער" - שירים שמלותיהם לקוחות מתוך אסופת שירים גרמנים עתיקים. ראויים לציון במיוחד השיר "Ich bin der Welt abhanden gekommen" מתוך "שירי ריקרט" והשיר "Der Abschied" מתוך "השיר על הארץ" שבהם נפרד מהחיים בתהליך של כאב הבדידות, צער העולם והשלמה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
