גופיף צהוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגופיף הצהוב (Corpus Luteum) הוא מבנה תפקודי אנדוקריני-הורמונלי, הנמצא בשחלה לאחר הביוץ.
הגופיף מכיל 80% תאי גרנולוזה - התאים שעטפו את הביצית טרם הנצתה, ו-20% תאי טקה (Theca interna), תאים שאחראים להפרשת הורמונים שונים, בעיקר אנדרוגנים.
הטריגר ההורמונלי להמשך קיומו של הגופיף הצהוב הינו ההורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח - ההיפופיזה, LH או Leutinizing Hormone. הורמון זה משרה ייצור מוגבר של פרוגסטרון על ידי תאי הגרנולוזה של הגופיף הצהוב הנמצא בשחלה ובכך מונע ביוצים נוספים. בנוסף, LH יגרום לתאי הטקה להפריש אנדרוגנים שיהפכו באמצעות האנזים ארומטז לאסטרוגן שחלתי. הפרוגסטרון בעצמו ידכא המשך הפרשת LH כך שזהו מעגל של משוב שלילי שעתיד להסתיים כעבור 14 ימים - בתחילת הדימום המחזורי.
כאשר מתרחשת הפריה הגופיף הצהוב מקבל סיגנל הורמונלי שונה שגורם לו להמשיך להתקיים ולתפקד - וזהו ה-HCG - Human Chorionic Gonadotropin שמיוצר בעיקרו על ידי השליה. טריגר הורמונלי זה נמשך לאורך ההריון וגורם לגופיף הצהוב להמשיך ולהפריש פרוגסטרון הנחוץ לקיומו ומהלכו התקין של ההריון. בנוסף יפריש הגופיף הצהוב חומר נוסף הקרוי רלקסין - Relaxin שיגרום להתרככות הסחוס הנמצא בקידמת עצם האגן - הסימפיזיס פוביס, ובכך יקל על מהלך הלידה מבחינה מכנית.
סופו של הגופיף הצהוב בשחלה להתנוון לאחר 6 חודשים במהלך ההריון, ובסופו של דבר לההפך לרקמת צלקת לבנה או גופיף לבן.
