גז מדמיע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גז מדמיע הוא כל חומר כימי שגורם הלם זמני (בין 10 דקות לשעה), באמצעות גירוי העיניים או/ומערכת הנשימה.

הגז המדמיע שנפוץ בכוחות הביטחון הוא גז מסוג CS, ושימושו הוא לפיזור הפגנות והפרות סדר. ניתן להפעיל אותו בכמה דרכים:

• מטול M203 המחובר לנשק קל שבאמצעותו ניתן לירות פצצות גז לטווח של כ 100 - 200 מטר. (נפוץ בעיקר בצבא).
• מטול רימונים מסוג פדרל - פועל בפני עצמו (אינו מחובר לנשק קל) וניתן לירות באמצעותו פצצות גז בדומה למטול, אך בשונה מן המטול - קצב האש גדול יותר, מכיוון שניתן לטעון 6 פצצות ביחד בתוף מיוחד.
• מרסס גז מדמיע - מיכל שבו דחוס גז, אשר המפעיל יכול לשחרר אותו בקצב שהוא בוחר. (נפוץ בעיקר במשטרה).
• רימון ידני - נזרק באופן ידני, מתאים לטווח קרוב.
• פיזור ממסוקים.

ישנו גם גז המשמש אזרחים המופק ממשרף צמח הפלפלת והוא מוחלש מהגז אשר מצוי בקרב כוחות הביטחון. הוא משמש כנגד תוקפים בודדים, לעתים בצורה של ספריי, ולעתים הוא מגיע בצורה של אקדח על מנת להרתיע את התוקף. החומר הפעיל בגז מדמיע הוא בדרך כלל רעלן עצבים טבעי, כמו הקפסאיצין המופק מפלפלים חריפים.