דיק צ'ייני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||||||||||||
ריצ'רד ברוס (דיק) צ'ייני (נולד ב-30 בינואר 1941) הוא סגן נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש. בניגוד לרוב סגני הנשיא לפניו, צ'ייני נחשב לבעל השפעה רבה בממשל והיה מראשי המחנה שהוביל את ארצות הברית למלחמת עיראק.
צ'ייני היה ראש הסגל של הבית הלבן בשנים 1975-1977, חבר בית הנבחרים מטעם ויומינג בשנים 1979-1989, שר ההגנה בשנים 1989-1993 ומנכ"ל ויושב ראש חברת האנרגיה הליברטון.
תוכן עניינים |
[עריכה] קריירה מוקדמת
צ'ייני נולד ב-30 בינואר 1941 בעיירה לינקולן שבמדינת נברסקה בארצות הברית. גדל בנעוריו בעיירה קספר שבמדינת ויומינג, שם גם השלים את לימודיו האקדמיים שכללו תואר שני באמנויות.
הקריירה הפוליטית שלו החלה בשנת 1969, אז הצטרף לממשל של הנשיא ניקסון. צ'ייני שימש תחת ממשל ניקסון במספר תפקידים ציבוריים, בהם יועץ לעלויות המחייה, במשרד להזדמנויות כלכליות שבתוך הבית הלבן, תחת דונלד רמספלד. לאחר פרשת ווטרגייט עבר השלטון ב-1974 לנשיא ג'רלד פורד. צ'ייני עבד בצוות המעבר בין הנשיאים, ואחר כך נותר בתפקיד עוזר בכיר לנשיא. בנובמבר 1975 החליף את ראמספלד בתפקיד ראש הסגל של הבית הלבן, והיה לאדם הצעיר ביותר שמילא תפקיד זה. הוא נותר במשרה זאת עד לתום כהונת הנשיא פורד, ואף ניהל את מערכת הבחירות של פורד.
לאחר שנת 1977 חזר צ'ייני למדינת ואיומינג. הוא נבחר כנציג היחידי של וואיומינג בקונגרס מטעם המדינה. הוא נבחר מספר פעמים לתפקיד, וכיהן במספר תפקידים פוליטיים בקונגרס, ביניהם מצליף המיעוט הרפובליקני בבית הנבחרים. צ'ייני שימש כשר ההגנה (שר הבטחון) בשנים 1989 עד 1992 בממשלו של הנשיא ג'ורג' בוש האב. הוא פיקד באותן שנים על מבצע סופה במדבר, הידוע גם כמלחמת המפרץ הראשונה. צ'ייני גם פיקד על מבצע מטרה נאותה בפנמה.
אחרי ההפסד של בוש בבחירות ב-1992, עבר צ'ייני לעסקים פרטיים הקשורים לחברות בטחוניות ולחברות נפט. בין השאר היה יו"ר חברת האליברטון, קבלנית ענק של צבא ארצות הברית שזכתה במכרזים רבים, אך נחשדה גם בפרשות שחיתות. עברו וקשריו עם החברות האלה הובילו לביקורת נגדו כשחזר לחיים הפוליטיים.
[עריכה] סגן הנשיא
בשנת 2000 ביקש ממנו ג'ורג' ווקר בוש לעמוד בראש צוות החיפוש למועמדים לתפקיד סגן הנשיא. אולם לבסוף הפתיע בוש, ובחר בצ'ייני עצמו. לנוכח חוסר ניסיונו של בוש בנושאי בטחון וחוץ והניסיון הרב של צ'ייני, הפך צ'ייני לאחד האנשים החזקים בממשל בתחומים אלה, אם לא החזק ביותר, ובאופן חסר תקדים לסגני נשיאים לפניו הוא נמצא במרכז קבלת ההחלטות של הממשל בנושאים אלה. דוקא העובדה שהוא הוחזר לפוליטיקה מפרישה, ושאין לו יומרות להיבחר לנשיאות בעצמו, היא חלק ממקור כוחו.
בעת פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, היה צ'ייני בבית הלבן וניהל את תגובת הממשל ממרכז המבצעים הנשיאותי לשעת חירום ( בונקר תת קרקעי של הבית הלבן) בעוד הנשיא בוש הובהל מפלורידה, בה ביקר, למספר בסיסים צבאיים ברחבי ארצות הברית על גבי אייר פורס 1. למשך זמן מה אחר כך צ'ייני הקפיד לא להימצא באותו מקום עם בוש (תוך כדי שמירת קשר באמצעים אלקטרוניים) ולשמור על סודיות מיקומו. הוא אף נעלם מעיני הציבור.
יחד עם מזכיר ההגנה דונלד רמספלד, פטרונו הפוליטי לשעבר, הוא עומד בראש מחנה ה"נאו שמרנים" בממשל, שדחף ליציאה למלחמת עיראק, תוך כדי חיכוכים עם ה-CIA ומחלקת המדינה. החיכוחים עם ה-CIA, והויכוח הציבורי על קבלת ההחלטה על היציאה למלחמה וההצדקות לה, הובילו לפרשת פליים, בה מעורב צ'ייני במידה רבה. פרשה זו גם גרמה לפרישתו של יועצו הקרוב וראש מטהו, לואיס ליבי, שנאלץ להתפטר אחרי שב-28 באוקטובר 2005 הוגש נגדו כתב אישום בפרשה.
צ'ייני עמד גם בראש צוות משימה לענייני מדיניות האנרגיה בבית הלבן.
במרץ 2002 ביקר צ'ייני בישראל, במסגרת סיור במזרח התיכון שנועד להכשיר את השטח לפני מלחמת עיראק.
[עריכה] חיים אישיים
ב-1964 נישא צ'ייני ללין וינסנט, אותה הכיר עוד מימי התיכון. במשך השנים לין צ'ייני תפסה מעמד פוליטי-תקשורתי בפני עצמה, במסגרת החוגים הרפובליקניים.
לדיק ולין צ'ייני שתי בנות. הבכורה אליזבת, נולדה ב-1966, ויש לה השכלה במשפטים ובייחוד משפט בינלאומי. מאז 2002 משרתת בתפקידים שונים במחלקת המדינה, בעיקר בקשר למזרח התיכון. הבת השנייה, מרי, נולדה ב-1968 ועוסקת ביחסי ציבור. מרי ידועה כלסבית, דבר שהועלה מספר פעמים במהלך הקריירה של אביה, בייחוד בעת הבחירות בשנת 2004, בהן הועלה הנושא של נישואים חד מיניים, והתנגדותו של בוש אליהם. שתי הבנות היו מעורבות באופן פעיל במסגרת מסעי הבחירות של אביהן לסגנות הנשיא.
ידוע כי צ'ייני לקה מספר פעמים באירועי לב. הוא עבר צנתורים ומצבו הבריאותי היה רופף לפרקים במשך כהונתו כסגן הנשיא.
ב-11 בפברואר 2006 ירה בשוגג בידיד שלו בשעה שהשתתפו שניהם במסע ציד בטקסס. האירוע המביך התפתח לכדי שערוריה בעקבות החמרה במצב הפצוע ובשל טיפול לקוי של הבית הלבן בפרשה. [1]
[עריכה] קישורים חיצוניים
| ג'ון אדאמס · תומס ג'פרסון · אהרון בר · ג'ורג' קלינטון · אלברידג' גרי · דניאל תומפקינס · ג'ון קולדוול קלהון · מרטין ון-ביורן · ריצ'רד ג'ונסון · ג'ון טיילר · ג'ורג' דאלאס · מילרד פילמור · ויליאם רופוס קינג · ג'ון ברקינרידג' · חניבעל המלין · אנדרו ג'ונסון · שוילר קולפקס · הנרי וילסון · ויליאם א. וילר · צ'סטר ארתור · תומס הנדריקס · לוי פ. מורטון · אדליי סטיבנסון · גארט הוברט · תאודור רוזוולט · צ'ארלס וורן פיירבנקס · ג'יימס שרמן · תומס מרשל · קלווין קולידג' · צ'ארלס דאווס · צ'ארלס קרטיס · ג'ון גארנר · הנרי ואלאס · הארי טרומן · אלבן ברקלי · ריצ'רד ניקסון · לינדון ג'ונסון · יוברט האמפרי · ספירו אגניו · ג'רלד פורד · נלסון רוקפלר · וולטר מונדייל · ג'ורג' הרברט ווקר בוש · דן קווייל · אל גור · דיק צ'ייני |  |
