הגוש המזרחי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בזמן המלחמה הקרה המונח - הגוש המזרחי (או הגוש הסובייטי) תיאר את ברית המועצות ואת בעלות בריתה במרכז (גרמניה המזרחית, צ'כוסלובקיה והונגריה) ובמזרח (פולין, אלבניה, רומניה ועד שנות השישים של המאה ה-20 גם בולגריה) אירופה. הגוש המזרחי משמש גם כשם נוסף לברית ורשה (ברית צבאית בין החברות בגוש).
יגוסלביה לא הייתה חלק מהגוש המזרחי או מברית ורשה, למרות שהיא מדינה קומוניסטית, מנהיגה, יוסיפ ברוז טיטו, עלה לשלטון בזכות פועלו כפרטיזן במהלך מלחמת העולם השנייה. בניגוד לשאר המדינות הקומוניסטיות, טיטו, לא מונה על ידי ברית המועצות ולא הביע כל נאמנות אליה. יגוסלביה הצטרפה יותר מאוחר לברית המדינות הבלתי-מזדהות.
בדומה ליוגוסלביה, הממשלה הסטליניסטית באלבניה גם עלתה לשלטון בעצמה ולא כמינוי של הצבא האדום. אלבניה התרחקה מברית המועצות לאחר הפיצול הסיני-סובייטי, והביע תמיכה בסין ולא בברית המועצות.
המדינות בגוש המזרחי היו נענות לתכתיביו ברית המועצות (עקב עוצמתה הצבאית). הצבא האדום פלש להונגריה בשנת 1956 אחרי שהממשלה הפרו סובייטית הוחלפה בממשלה דמוקרטית יותר. כשמנהיגיה הקומוניסטים של פולין ניסו לבחור מנהיג חדש למפלגתם, הם קיבלו אולטימטום מהצבא האדום, שדרש לבטל את הבחירה. גם צ'כוסלובקיה ראתה את הטנקים הסובייטים נכנסים לבירתה בשנת 1968 לאחר שהחלו תהליכי דמוקרטיזציה במדינה.
בגין שני גושים אילו, המערכת העולמית נקראה מערכת דו גושית. בסוף שנות ה-80, אחרי נפילת חומת ברלין, בנובמבר 1989 והתפוררות ברית המועצות, הגוש המזרחי קרס והמערכת העולמית נהייתה מערכת חד קוטבית בראשות ארצות הברית.
