החלוץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"החלוץ", היה ארגון גג של תנועות נוער והסתדרויות ציוניות סוציאליסטיות שפעל בעיקר בארצות אירופה ואמריקה. הארגון הוקם ברוסיה בשנת 1917, בידי יוסף טרומפלדור. החלוץ, שהכשיר את חבריו לעלייה ולחלוציות בארץ ישראל, פעל בארצות רבות. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הגיע לשיאו, וערב מלחמת העולם השנייה מנה כ-100,000 חברים. לצד "החלוץ" פעלה תנועת נוער, "החלוץ הצעיר".
עיקר פעילותו של החלוץ הייתה בהקמת חוות הכשרה במקומות שונים, שחלקן נקראו "קיבוצים", ובהן הוכשרו חבריו לקראת עלייתם ארצה. זו התנהלה לאטה בשנות ה-30, בשל הגבלות העלייה שהטילו הבריטים, ורבים מאנשי החלוץ עלו במסגרת ההעפלה הבלתי-לגלית. השואה הנחיתה מהלומה כבדה על תנועת החלוץ, אולם היא שבה והתארגנה אחרי המלחמה, טיפלה בעקורים והתארגנה לעלייה.
תנועת החלוץ חדלה לפעול ערב קום המדינה, אך במסגרת ההסתדרות הציונית עדיין קיימת "מחלקת הנוער והחלוץ".