העפלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| עליות לארץ ישראל והתיישבות בה |
|
ההעפלה היא הכניסה הבלתי חוקית לארץ ישראל שאורגנה על ידי היישוב העברי בזמן המנדט הבריטי, מתחילת שנות ה-30 ועד קום המדינה. ההעפלה אורגנה במסגרת המוסד לעלייה ב' של ארגון ההגנה והנהגת היישוב, וכן על ידי תנועת בית"ר והאצ"ל במסגרת הארגון שנקרא עליית אף על פי. ב-14 שנות ההעפלה העפילו ארצה כ-115,000 איש.
ההעפלה כונתה גם "עלייה ב'" משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית (המצומצמת בהיקפה) שנעשתה בהסכמת שלטונות המנדט. העולים שנכנסו בהעפלה קרויים מעפילים, ורובם הגדול הגיע לאחר מלחמת העולם השנייה (למרות שההעפלה החלה בצורה מצומצמת יותר עוד באמצע שנות השלושים).
עם תחילת המנדט ב-1920 הגביל השלטון הבריטי את ההגירה לארץ, אולם בשנים הראשונות של המנדט הגבלה זו לא הייתה משמעותית עבור היישוב היהודי. "הספר הלבן" המפורסם הגביל את העלייה ארצה ואת מכירת קרקעות של יהודים וליהודים. בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה החלה ההעפלה.
העלייה נערכה במספר שיטות:
- בים (זו הייתה הצורה העיקרית).
- ביבשה (בעיקר מעיראק ומסוריה).
- באוויר (לקראת 1948 הונחתו כחלק ממבצע מייקלברג ביבנאל מספר מטוסים שהכילו נוסעים מעיראק).
עם סיום מלחמת העולם השנייה התבררו ממדיה הנוראים של שואת יהודי אירופה. רבים ביישוב היהודי הניחו כי ההגבלות על העלייה תבוטלנה הואיל ובאנגליה עלתה לשלטון מפלגת הלייבור, שהבטיחה במצע הבחירות שלה לבטל את ההגבלות האלו, אך לא כך היה. ראש הממשלה החדש קלמנט אטלי ושר החוץ ארנסט בווין, החליטו להמשיך במדיניות של הגבלות על עלייתם של יהודים, כולל ניצולי השואה. המוסד לעלייה ב' החליט לסייע לפליטים להגיע ארצה באמצעות העפלה. במבצע זה שנמשך כשלוש שנים, נשלחו יותר מ- 85,000 מעפילים ניצולי שואה, מעשרות נמלים מאירופה לארץ ישראל. וכן השתתפו גם צעירים מארץ ישראל, אשר פיקדו על ספינות המעפילים, שמרו עליהן והשיטו אותן בשעת הצורך.
הבריטים נקטו שיטות שונות כדי לבלום את זרם ההעפלה: הם ניסו למנוע את הפלגת ספינות המעפילים מנמלי אירופה, שמו מצוד על ספינות המעפילים שהתקרבו לחופי הארץ ומ-1945 גויסו ספינות מלחמה ללכידת הספינות הבלתי לגאליות. המעפילים שנתפסו הועברו למחנות מעצר בא"י ושוחררו רק משהופשרה למענם מכסת רשיונות העלייה.
עד סוף שנת 1946 נהגו הבריטים לכלוא את המעפילים במחנות מעצר בארץ, ולשחרר אותם לאחר שהושגו עבורם רשיונות עלייה. מאוחר יותר, כאשר מחנות המעצר בארץ התמלאו בפליטים, החלו הבריטים לגרש את הפליטים למחנות מעצר בקפריסין. בשנות הארבעים המוקדמות הסבו הבריטים את המחנה הצבאי שלהם בעתלית למחנה מעצר למעפילים (כיום יש במקום אתר לציון תולדות ההעפלה והעלייה).
בנובמבר 1940 ריכזו הבריטים על האוניה פאטריה מעפילים משלוש אניות מעפילים שנתפסו ליד חופי ארץ ישראל, במטרה לגרשם למאוריציוס. על מנת לעכב את הגירוש הטמינה ההגנה פצצה באוניה במטרה לגרום לה נזק קל, אך הנזק היה גדול מהמתוכנן והאוניה טבעה ב-25 בנובמבר 1940 ולמעלה מ-200 מעפילים (יחד עם 50 חיילים בריטים) טבעו.
בתום המלחמה התרכזו עשרות אלפי יהודים במחנות העקורים ודרשו להגיע לארץ-ישראל. כשבריטניה סירבה לפתוח את שערי הארץ ליהודים, אירגן הארי טרומן, הנשיא החדש של ארצות הברית, ועדה לבדיקת מצבם של העקורים. הזעזוע ממסקנות הוועדה גרם לאמריקאים ללחוץ על בריטניה לקבל 100 אלף עקורים לארץ, אך הבריטים סירבו לדרישה.
בתקופה זו התבצעה פעילות ההעפלה באמצעות המוסד לעלייה ב', וההעפלה עמדה במרכז המאבק של היישוב היהודי נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. ההעפלה לארץ עוררה הדים חיוביים בעולם, אך בריטניה לא התפשרה והחל מ-1947 שלחה את הספינות שנתפסו בידיה למחנות בקפריסין. המעפילים שנכלאו בקפריסין הגיעו ארצה רק ב-19 בינואר 1949, יותר מחצי שנה לאחר הקמת המדינה.
רוב ספינות המעפילים בשנים 1946 – 1947 נתפסו בידי הבריטים, אך כל ספינה הביאה להפגנות הזדהות של היישוב היהודי בארץ ישראל עם המעפילים, והגבירה את הלחץ על השלטון הבריטי עד להקמת המדינה. בשנת 1947 לבדה הגיעו לחופי הארץ כ- 25,000 מעפילים. בנוסף למבצע ההעפלה שבו הגיעו לארץ יותר מ- 85,000 פליטים מאירופה, הגיעו לארץ גם כ-5,000 עולים מארצות המזרח, שהועלו ארצה בדרך היבשה באמצעות אישורי הגירה מזויפים – מסוריה ומלבנון, מעיראק וגם מאיראן. לקראת סופה של תקופת ההפעלה היו גם שלוש העפלות מוטסות – שתי טיסות מעיראק וטיסה אחת מדרום איטליה.
ב-14 שנות ההעפלה הפליגו 141 אוניות מעפילים שהביאו ארצה כ-110,000 איש.
[עריכה] אחדות מספינות המעפילים
- פאריטה: הגיעה לחוף תל אביב ב-22 באוגוסט 1939. המעפילים נעצרו על ידי הבריטים, וכעשרה ימים לאחר מכן שוחררו במסגרת סרטיפיקטים שקבלו.
- סטרומה: יצאה בדצמבר 1941 מרומניה. בשל סערה שפקדה את הספינה במסעה היא ביקשה לעגון בתורכיה אולם השלטונות הטורקים סירבו לאשר את העגינה, גם הבריטים סירבו לאשר את כניסת האונייה לארץ ישראל והספינה נאלצה לצאת לדרכה חבולה עד אשר טובעה, ככל הנראה בידי צוללת סובייטית.
- אקסודוס: הגיעה ארצה ב-18 ביולי 1947, נלכדה על-ידי הבריטים ואנשיה גורשו בחזרה לאירופה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מעפיל |
- סיפורן של כל ספינות המעפילים מתוך אתר עמותת חיל הים
- ההעפלה באתר "ההגנה".
- עליית "אף על פי", באתר האצ"ל
- תצלום: ספינות מעפילים, 1946
