הטבח בפוסה ארדיאטינה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטבח ב"פוסה ארדיאטינה" , (באיטלקית: Eccidio delle Fosse Ardeatine) בוצע ברומא, איטליה במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביום 23 במרץ 1944 נהרגו 33 חיילים מהורמאכט על ידי פרטיזנים איטלקים. הם הניחו פצצה סמוך למקום בו היו רגילים לצעוד חיילים גרמנים ברחוב רסֵלַה (via Rasella)[1]. בתגובה הוצאו להורג באותו מקום 335 אזרחים, נוצרים ויהודים. בתום הטבח באזרחים, חיילי האס.אס פוצצו סלעים מעל מנהרות המחצבות וההרוגים נקברו מתחת למפולות. בשנת 1953 הנרצחים הובאו לקבורה במקום הריגתם. בפוסה ארדיאטינה הוקם אתר זיכרון להנצחה השואה באיטליה.
תוכן עניינים |
[עריכה] בחירת המוצאים להורג
על פי דיווח לא מאושר, היטלר ציווה כי תוך 24 שעות, יומתו עשרה אזרחים על כל חייל שנהרג. המפקד הגרמני של רומא, הרברט קפלר (Herbert Kappler) הכין רשימה של 320 איטלקים, שיוצאו להורג, מתוך האסירים שהיו בבית הסוהר של רומא "רגינה קואלי" (Regina Coeli), חלקם היו חשודים בפעילות נגד הגרמנים או הפשיסטים וחלקם בשל היותם יהודים. לאחר שאחד החיילים הגרמנים מת מפצעיו, הוא הוסיף על דעת עצמו עוד עשרה אזרחים לרשימת המועמדים למיתה. מספר האנשים שהוצאו להורג בפוסה ארדיאטינה הגיע ל-335 אזרחים. חלקם היה שייך לתנועת הדגל האדום (Bandiera Rossa), תנועת התנגדות קומוניסטית צבאית, אך היו גם מתנועות ההתנגדות האחרות.
[עריכה] ההוצאה להורג
ביום 24 במרץ 1944, הובילו חיילי הס.אס. את המועמדים להריגה לפוסה ארדיאטינה בקבוצות של חמישה. הם נורו בעורפם כאשר ידיהם קשורות לאחור. רבים הצטוו לכרוע ברך כנגד אלה שהוצאו להורג לפניהם. במהלך ההוצאה להורג התגלה כי חמישה אנשים מיותרים. הם לא שוחררו.
[עריכה] השערות
יש השערות אחדות הקשורות ברצח האזרחים ולעיתים הן מסולפות.
- המפורסמת שבהם היא שמבצעי הפיגוע נגד הגרמנים, לא נטלו אחריות על המעשה בגלל שידעו מראש על הנקמה הצפויה מצד הגרמנים: עשרה אזרחים יומתו תמורת כל חייל גרמני שייפגע. בפועל, מדיניות זו ננקטה באיטליה בפעם הראשונה ולא ניתן היה להעריכה מראש. הפרטיזנים לא חששו לתגובה כה חריפה מצד הגרמנים, שכן, פעולות דומות אם כי בקנה מידה קטן יותר, בוצעו במשך כל תקופת הכיבוש הגרמני.
- למרות הדעה הרווחת שרוב הנרצחים היו יהודים, מספר היהודים היה 75 מתוך 335. המטרה של הגרמנים היתה למלא את המכסה שנקבעה ולא היה חשובה להם הדת של הקרבן. לא כל הנרצחים היו חברים במחתרות נגד הגרמנים. חלק מהקורבנות היו אסירים מבית הסוהר. אחרים היו אזרחים מרחוב רוסלה, שנמצאו בביתם, בעת שהתרחש הפיצוץ.
המפקד הגרמני של רומא, הרברט קפלר, האחראי לטבח, נתפס בתום מלחמת העולם על ידי כוחות הכיבוש הבריטיים. בשנת 1947 הוא הועבר לשלטונות האיטלקים, הועמד למשפט ויצא חייב בדין ונידון למאסר עולם. בשנת 1977 יצא לאישפוז בבית חולים ברומא ומשם ברח לארגנטינה. הוא מת בגרמניה.
ההשלכות המדיניות והתרבותיות של הטבח במחצבות ארדאטינה בפרט ומהפעילות של הפשיזם באיטליה מהדהדות עד היום.
[עריכה] האתר כיום
האתר הנוכחי מנוהל על ידי הצבא האיטלקי. מעל הקברים גג בטון כדוגמת אוהל הזכרון ביד ושם. באתר נערכות האזכרות לקורבנות, והן מנוהלות על ידי כומר ורב.
ליד אתר בית הקברות יש כניסה למנהרות של המחצבות. בעת ההליכה במנהרה חולפים על פני תרשימים וצילומים המדגימים את מה שקרה באירוע. בסוף המסלול מגיעים אל מקום ההוצאה להורג.
באתר הוקם מוזיאון קטן וחדרי לימוד, שנועדו להדרכת קבוצות הנוער הבאות לבקר במקום.
