היסטוריה של המחשוב (1960 עד היום)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

היסטוריה של המחשוב
היסטוריה של המחשוב (לפני 1960)
היסטוריה של המחשוב (1960 עד היום)
היסטוריה של המחשוב במדינות קומוניסטיות

היסטוריה של מערכות הפעלה
היסטוריה של הנדסת תוכנה
היסטוריה של שפות תכנות

היסטוריה של ממשק המשתמש הגרפי
היסטוריה של האינטרנט
היסטוריה של משחקי הווידאו והמחשב

ההיסטוריה של חומרת המחשבים החל מ 1960 נפתחת עם פיתוחו של רכיב חדש המכונה המעגל המשולב. מעגל זה היווה את הבסיס למחשב הביתי של שנות ה-70, כדוגמת ה MITS Altair, Apple II וה- Commodore PET וכן למחשבים האישיים והעסקיים של שנות ה-80 כדוגמת ה IBM PC והמקינטוש. התקופה שבין אמצע שנות ה-70 לסוף שנות ה-80 התאפיינה בהיווסדן של מאות חברות חומרה, שרובן חדלו מאז מלהתקיים. חברות כמו דל ואפל שרדו והן עדיין רווחיות. בין השנים 1977 ל 1983, שלטה חברת אפל בשוק המחשבים.

באמצע שנות ה 90 שלטו בשוק חברות שהעתיקו את מבנה ה IBM PC ביניהן Compaq ,היולט פקארד, דל,ו-Gateway . בתקופה זו הפך המקינטוש לשחקן משני בשוק המחשבים. כיום, חברת דל נחשבת ליצרנית המחשבים האישיים הגדולה ביותר בעולם.

[עריכה] הדור השלישי

מגמת השימוש ההמוני הגובר במחשבים התחזקה כאשר נכנסו מחשבי "הדור השלישי" לשוק. מחשבים אלו הסתמכו על המצאת המעגל המשולב על ידי ג'ק קילבי אולם מחשבי ה IBM System/360 השתמשו במעגלים היברידיים.

המעגל המשולב הראשון יוצר בספטמבר 1958 אולם מחשבים שעשו בו שימוש לא החלו להופיע עד 1963. חלק מהשימושים המוקדמים שנעשו במעגלים היו במערכות משובצות. מערכות אלה היו בשימוש נרחב של סוכנות נאסא עבור מחשב הניווט של אפולו וכן בשימוש הצבא בטיל בין יבשתי מדגם LGM-30 Minuteman.

בעוד שמחשבי מיינפריים כמו ה System/360 הגבירו את יכולות האחסון של המחשב ויכולות העיבוד שלו, המעגל המשולב גם אפשר לפתח מחשבים קטנים בהרבה. המיני-מחשב נחשב לפיתוח חשוב בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. הוא הביא את כוח המחשוב ליותר אנשים, לא רק בשל גודלו הפיזי אלא בשל גידול במספר יצרני המחשבים. חברת DEC הפכה לחברה השנייה בחשיבותה אחרי IBM עם מחשבי ה-PDP וה-VAX. חומרה זולה וקטנה יותר הובילה לפיתוח מערכות הפעלה חדשות וחשובות כמו UNIX.

אינטגרציה רחבת היקף של מעגלים הובילה לפיתוח של יחידות עיבוד מזעריות. דוגמה מוקדמת לכך הוא המעבד שהותקן במטוס ה F-14 של הצי האמריקאי ותפקידו היה לנתח נתוני טיסה. המעבד פותח על ידי סטיב גלר, ריי הולט וצוות פיתוח מחברת AiResearch וAmerican Microsystems.

בשנת 1966, חברת HP נכנסה לעסקי המחשבים הרב תכליתיים עם הדגם HP-2116 והציעה כוח מחשוב חסר תקדים שקודם לכן היה קיים רק במחשבים גדולים בהרבה. המחשב תמך במגוון רחב של שפות, ביניהן BASIC,ALGOL וכן FORTRAN.

בשנת 1969, חברת Data General יצרה 50,000 מחשבי Nova במחיר 8,000 דולר ליחידה. הנובה הייתה המיני מחשב הראשון שעשה שימוש בארכיטקטורת 16 סיביות. מחשב זה הוביל מגמה שהסתמנה לעשות שימוש ברוחב של מילה שהיא כפולה של בית. מחשב זה היה הראשון שהשתמש במעגלים משולבים בגודל בינוני (MSI) של חברת Fairchild Semiconductor. מודלים עוקבים השתמש במעגלים משולבים גדולים (LSI). המעבד כולו היה בנוי על גבי מעגל מודפס בגודל 15 אינץ'.

מכונת הכתיבה הטלוויזיונית שתוכננה על ידי דון לנקסטר, אפשרה בשנת 1973 , לראשונה להציג מידע של אותיות על גבי מסך טלוויזיה רגיל. המכונה השתמשה ברכיבים אלקטרוניים שעלותם הייתה 120 דולר כפי שתואר בגליון ספטמבר 1973 של כתב העת " Radio Electronics". התכנון המקורי כלל שני לוחות זיכרון וסיפק יכולת לייצר ולאחסן 512 תווים כ 16 שורות של 32 תווים. קלטת בת 90 דקות סיפקה יכולת אחסון עבור 100 עמודי טקסט בקירוב. התכנון השתמש בחומרה מינימלית כדי לתזמן את האותות השונים שנדרשו ליצירת אות הטלוויזיה. קלייב סינקלייר השתמש מאוחר יותר בגישה דומה במחשב הSinclair ZX80 האגדי שפיתח.

[עריכה] הדור הרביעי

Cray-1 מחשב העל, 1976.

מחשבי הדור הרביעי נשענו על המצאת המיקרו-מעבד על ידי מרסיאן הוף.

בניגוד למיני-מחשבים של הדור השלישי, שהיו למעשה גרסאות מוקטנות של מחשבי מיינפריים, היו מחשבי הדור הרביעי שונים. מחשבים אלו פנו לשוק אחר לחלוטין. בתחילת הדרך לא היוו מחשבים אלו תחרות למחשבי הדור השלישי שכן מהירותם הייתה נמוכה ויכולתם החישובית מוגבלת.

למרות שמאז שנות ה 70 המשיכו כוח החישוב ונפח האחסון לגדול במהירות, הרי שהטכנולוגיה מבוססת שבבי ה VLSI לא השתנתה. זו הסיבה שהמחשבים כפי שאנו מכירים אותם כיום עדיין שייכים למחשבי הדור הרביעי.

[עריכה] מיקרו-מעבדים

ב-15 לנובמבר 1971 הכריזה חברת אינטל על המיקרו-מעבד המסחרי הראשון, ה4004. המעבד פותח עבר חברת מחשבונים יפנית, Busicom, כחלופה למעגלים. באמצעות מיקרו-מעבד רוכזו רוב יכולות העיבוד של המחשב על גבי שבב יחיד. בשילוב עם ה RAM המיקרו-מעבד אפשר למחשבי הדור הרביעי להיות קטנים יותר וחזקים יותר. ה 4004 היה מסוגל לבצע 60,000 פקודות בשנייה ומאז המעבדים רק ממשיכים להגדיל את מהירות המחשבים.

[עריכה] מחשבי על

ראה מאמר ראשי: מחשבי על

מחשבי העל גם כן עשו שימוש בטכנולוגית המעגל המשולב והדבר הקנה להם עוצמה אדירה. בשנת 1976 פותח ה Cray-1 על ידי סימור קריי שב 1972 הקים חברה בבעלותו. המעבד של הקריי היה מורכב ברובו ממעגלים משולבים. הקריי לא רק התאפיין בעיצוב שצורתו הייתה פרסה-במאמץ להאיץ את העיבוד על ידי קיצור מסלולי המעגלים-אלא הוא גם היה מחשב העל הראשון שהפך את העיבוד הווקטורי למעשי. עיבוד ווקטורי משתמש בפקודה אחת כדי לבצע את אותה פעולה על מספרים רבים. מאז הקריי, עיבוד ווקטורי נהיה מקובל במחשבי על. ה Cray-1 היה מסוגל לבצע 150 מיליון פעולות נקודה צפה בשנייה. 85 מחשבים כאלה בעלות של 5 מיליון דולר ליחידה שווקו.

[עריכה] שנות ה 70 : תקופת המחשב הביתי

[עריכה] מחשב ה- Datapoint 2200

מסוף בר תכנות בשם Datapoint 2200 הוא ההתקן הידוע המוקדם ביותר שיש בו חותם כלשהו למחשב האישי המודרני ^[1]^[2].

המחשב יוצר על ידי חברת CTC בשנת 1970 והיה המחשב המסחרי השלם הראשון במארז קטן שהיה בו חותם למכונת כתיבה חשמלית של IBM. ה CPU של המערכת נבנה ממגוון של רכיבים בדידים אך החברה הטילה על אינטל לפתח שבב יחיד שיהווה יחידת עיבוד; לבסוף בשל סכסוך בין CTC לאינטל, השבב שפותח לא הותקן במחשבי החברה. אינטל במהרה הוציאה גרסה שונה של השבב ה 8008 (מעבד), המיקרו-מעבד הראשון בעולם שעשה שימוש ב 8 סיביות ^[3].

הצרכים והדרישות של ה Datapoint 2200 קבעו את אופיו של ה 8008 שעליו התבססו מאוחר יותר כל המעבדים שהיו בשימוש במחשבי תואמי IBM PC. בנוסף, התכנון הסופי של המעבד של ה Datapoint 2200 ושל ה 8008 היו כה דומים שהם היו תואמים מבחינת תוכנה. זו הסיבה שניתן לראות ב Datapoint 2200 כ"מיקרו-מחשב הראשון" גם כן.

[עריכה] מחשב ה- Xerox Alto

מחשב ה Xerox Alto, שפותח ב Xerox PARC בשנת 1973, היה מיני-מחשב קטן והמחשב הראשון שעשה שימוש ב עכבר מחשב וב GUI עקרונות שהוצגו לראשונ על ידי דגלאס אנגלברט כשעוד עבד ב SRI International.

למרות שרק המהנדסים ב Xerox PARC השתמשו במחשב, היו לו יכולות שהקדימו את זמנן בשנים רבות. מחשב זה יחד עם ה Xerox Star, יהווה מודל עבור ה Apple Macintosh.

[עריכה] מחשב ה- MITS Altair 8800

מחשב ה Altair 8800, המחשב הביתי הראשון, הוצג בתמונה על עטיפת המגזין אלקטרוניקה פופולרית בינואר 1975. היה זה המחשב הראשון שעשה שימוש במעבד האינטל 8080. המחשב נחל הצלחה מסחרית ועדות לכך היא שכ- 10,000 מחשבי אלטייר שווקו. האלטייר אף העניק השראה למאמצי פיתוח התוכנה של פול אלן וחבר התיכון שלו ביל גייטס אשר פיתח אינטרפרטר לשפת BASIC עבור מחשב האלטייר ולאחר מכן הקים את חברת מיקרוסופט.

מחשב ה MITS Altair 8800 יצר תעשייה חדשה של מחשבים ביתיים וערכות מחשב ורבים אחרים הלכו בדרכו. דוגמה לכך היא גל המחשבים העסקיים הקטנים בסוף שנות ה-70 שהתבססו על ה-אינטל 8080,על ה Zilog Z80 וכן על שבבי האינטל 8085. רוב המחשבים הריצו מערכת הפעלה בשם CP/M-80 שפותחה בחברת Digital Research, על ידי גרי קילדל. לראשונה, מערכת הפעלה פופולרית, הוטמעה על ידי ספקי חומרה רבים והדבר עורר גל של חבילות תוכנה פורצות דרך שנכתבו עבורה,ביניהן WordStar וכן DBASE.

מספר רב של חובבים פתחו במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 מערכות משלהם ונחלו מידות שונות של הצלחה. לעתים הם חברו יחד כדי להקל את העבודה. המפגשים הביתיים שנערכו הולידו מועדון בשם Homebrew Computer Club. חברי המועדון נפגשו על מנת לדבר על מה שעשו, להחליף רעיונות ותוכנות ולהפגין לראווה את יכולותיהם ומערכותיהם. הרבה אנשים בנו או הרכיבו את המחשבים האישיים שלהם. כדוגמה לכך, בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 אלפי אנשים בנו את מחשב ה-גאלאקסיג'ה.

[עריכה] מחשב האפל

מחשב ה Apple II שלט בשוק משנת 1977 עד שנת 1983.

מאמר ראשי: ההיסטוריה של חברת אפל

מנועי השלטון של חברת אפל בשוק המחשבים האישיים משנת 1977 עד 1983 הונעו בזכות היכולות הטכניות והעסקיות של סטיב ג'ובס, של סטיב ווזניאק ושל מייק מרקולה. ווזניאק הפגין תדיר את נוכחותו במפגשי מועדון Homebrew Computer Club. באחד המפגשים הציג את מחשב ה-Apple I אותו תכנן. לאחר שקיבל הזמנה ל-100 מחשבים שעלות כל אחד הייתה 500 דולרים אמריקאיים החליט ווזניאק בשיתוף עם ידידו סטיב ג'ובס להקים את חברת אפל.

בערך 200 מחשבים נמכרו לפני שהחברה הכריזה על השלמת פיתוחו של ה-Apple II. ה-Apple II היה אחד משלושה מחשבים אישיים שהושקו בשנת 1977. למרות מחירו הגבוה, הוא בידל עצמו מהר מהשניים האחרים,ה-TRS-80 וה-Commodore PET, והפך לסמל תופעת המחשבים האישיים בסוף שנות ה-70. ה-Apple II התאפיין במסך צבע, איכות בנייה גבוהה, ארכיטקטורה פתוחה ובכונני דיסקטים.

עוד היבט להצלחת אפל היה טמון בתוכנה. ה-Apple II נבחר על ידי מתכנתים כפלטפורמת הפיתוח לאפליקציה העסקית VisiCalc לגליונות אלקטרוניים. VisiCalc, יצרה שוק עסקי עבור ה-Apple II ונוכחות התעשייה היוותה גורם משיכה למפתחי חומרה ותוכנה רבים.

יותר מ-2 מיליון מחשבי Apple II שווקו במחיר של 970 דולר למודל שהכיל 4KB זיכרון.

[עריכה] מחשב הקומודור ומחשבים נוספים

The Commodore PET, circa 1977.

ה Commodore PET היה הראשון בקרב מספר מחשבים אישיים שהושקו ב 1977. הוא הגיע מורכב לחלוטין והיה נהיר לתפעול. הוא הכיל 4 או 8 קילובתים של זיכרון וכונן קלטות מובנה. לאחריו הופיע מחשב הקומודור VIC-20 שהכיל מקלדת הדפסה מלאה והיו לו יכולות צליל וקול, 3.5 קילובתים של זיכרון נגיש ותג מחיר נמוך בהרבה מזה של מחשב המתחרה אפל.

המחשב האישי הנמכר ביותר של כל הזמנים הושק על ידי חברת קומודור בשנת 1982: ה קומודור 64. הופעת מחשב זה בשוק לוותה בהשקת כתבי עת שהכילו קוד לאפליקציות ולמשחקים. כל המכונות עשו שימוש במיקרו-מעבד מבוסס טכנולוגית MOS. חברת MOS Technology, Inc. הייתה בבעלותה של קומודור. הקומודור 64 וכן מחשבים אחרים של קומודור מבוססי 8 סיביות הוחלפו בשנת 1985 על ידי הקומודור אמיגה שבלבו היה מעבד ה-Motorola 68000.

מחשבים אישיים רבים אחרים חדרו לשוק, ביניהם משפחת האטארי מבוססת ה 8 סיביות, מחשב ה ZX80 של חברת סינקלייר,מחשבי ה ZX81 וה ZX spectrum, מחשב ה TI 99/4A, הBBC Micro, הAmstrad CPC 464, ה Oric Atmos, ה Coleco Adam, מחשבי ה 6809,SWTPC 6800 , מחשבי TRS-80, ה Exidy Sorcerer וה MSX היפני.

בין כל הדגמים, הסינקלייר ודגמי ה BBC היו בעלי השפעה רבה בשוק האנגלי.

[עריכה] שנות ה 80 : תקופת המחשב הביתי והאישי

[עריכה] ה PC של IBM

מחשב ה IBM PC.

בשנת 1980, IBM החליטה לחדור לתחום המחשבים האישים כתגובה להצלחת סדרת המחשבים Apple II של חברת אפל. המודל הראשון היה ה-IBM PC, שיצא לשוק באוגוסט, 1981. כמו ה Apple II וה S-100, הוא היה מבוסס על מעבד Intel 8088 שרץ במהירות 4.77 MHz, ומכיל 29,000 טרנזיסטורים. הדגם הראשון עשה שימוש בקסטת אודיו כאמצעי אחסון חיצוני אולם הייתה גם אפשרות להשתמש בדיסקט שהיה יקר באותה תקופה. בעוד שהדגם המקורי של מחשב ה PC יכל להכיל רק עד 64k זכרון על הלוח הראשי, הארכיטקטורה אפשרה להתקין עד 640KB של RAM על הכרטיסים הנוספים. שיפורים מאוחרים יותר בתכנון המקורי הגדילו את סף זכרון הלוח הראשי מ-64k ל-256k.

ההצלחה שנחל ה IBM PC הייתה טמונה ב QDOS, מערכת הפעלה שהתבססה על מערכת הפעלה של גרי קילדל, בשם CP/M-80. בשנת 1980, IBM פנתה לחברת Digital Research, בבעלותו של קילדל, על מנת להשיג גרסה של CP/M עבור ה IBM PC שהחברה עמדה להשיק. רעייתו של קילדל שהייתה גם שותפתו לעסקים, דורותי מקאוון, נפגשה עם נציגי IBM שלא הצליחו להשיג עמה הסכם אי חשיפה. IBM פנתה לביל גייטס, שכבר סיפק לחברה את שבב ה ROM שתפקד כאינטרפרטר לBASIC במחשבי ה PC. גייטס הציע לספק את מערכת ההפעלה, QDOS, מערכת הפעלה תואמת CP/M שפותחה על ידי טים פטרסון. מיקרוסופט השיגה על מערכת הפעלה זו זכויות יוצרים וסיפקה אותה ל IBM וכך נולד MS-DOS.

ההשפעה של מחשבי ה Apple II וה IBM PC הומחשה כאשר כתב העת "טיים מגזין" כינה את המחשב הביתי "מכונת השנה" במדור "איש השנה" של 1982. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של כתב העת שעצם דומם זכה במעמד זה.

[עריכה] תואמי IBM

בשנת 1983 הושק דגם הIBM XT כהמשך למחשב ה PC המקורי. הדגם היווה תכן משופר של המחשב המקורי. הדגם החדש לא כלל תמיכה בקלטת, הכיל יותר חריצי כרטיסים ואף הכיל אפשרות להתקין דיסק קשיח. בעוד חסם הזיכרון של ה 640k נותר בעינו, היו גרסאות מאוחרות יותר, קלות יותר להרחבה.

למרות שה PC וה XT כללו גרסה של שפת בייסיק בזיכרון ה ROM, רוב המחשבים נרכשו עם כונני דיקטים ועבדו באמצעות מערכת הפעלה. רק 3 מערכות הפעלה התלוו בתחילה ל-PC. הראשונה הייתה CP/M-86, השנייה הייתה PC-DOS והשלישית הייתה UCSD p-System (מאוניברסיטת קליפורניה בסאן דיאגו). מערכת ההפעלה PC-DOS הייתה גרסה של IBM למערכת הפעלה של חברת מיקרוסופט. ההבדל היה שמי. כאשר מערכת ההפעלה נמכרה תחת מיקרוסופט הפך השם PC-DOS ל- MS-DOS. מערכת ההפעלה UCSD p-System נבנתה סביב שפת התכנות פסקל ולא שווקה לאותו קהל אליו פנתה IBM. מערכות ההפעלה p-System ו CPM-86, לא נחשבו להצלחה מסחרית.

מאחר ו MS-DOS היה זמין כמוצר נפרד, חלק מהחברות ניסו לייצר מחשבים שיוכלו להריץ MS-DOS ותוכניות. מחשבים מוקדמים אלה, ביניהם הSeequa Chameleon ומספר מחשבים נוספים לא נחלו הצלחה רבה שכן הם דרשו גרסה מתוקנת של MS-DOS ולכן לא יכלו להריץ תוכניות שתוכננו במיוחד עבור החומרה של ה IBM.

בשנת 1984, IBM השיקה את דגם הIBM AT (שלעתים קרובות מכונה PC/AT או פשוט AT). בלב הדגם שכן מיקרו-מעבד מדגם Intel 80286. שבב זה היה מהיר בהרבה. ביכולתו היה לגשת לכמות זיכרון RAM של לכל היותר 16 מגה בתים. עם זאת התעוררה בעיה שכן מערכת ההפעלה MS-DOS לא הייתה מסוגלת להפיק דבר מהיכולות החדשות. אגדה אורבנית מספרת שביל גייטס מחברת מיקרוסופט שאל

	"מדוע שמישהו יזדקק ליותר מ 640KB זיכרון ?"

[עריכה] Xerox Star

ה Xerox Star הוצג לראשונה ב 1981, והיה עמדת עבודה שנבנתה על ידי חברת Xerox. בהתבסס על קודמו ה-Xerox Alto, היה ה "Star" המערכת המסחרית הראשונה שכללה טכנולוגיות מגוונות אשר כיום הפכו נפוצות במחשבים האישיים, כולל מסך ממופה סיביות,GUI חלונאי, צלמיות, תיקיות, עכבר מחשב,רשת אתרנט,שרת קבצים,שרת הדפסה ו-דואר אלקטרוני. המחשב גם כלל שפת תכנות בשם Smalltalk.

ה Xerox Alto וה Xerox Star יהוו השראה בהמשך למחשבי הApple Lisa וה-מקינטוש.

[עריכה] Apple Lisa ומקינטוש

המקינטוש המקורי של אפל, 1984.

בשנת 1983, אפל הציגה את הApple Lisa, המיקרו-מחשב הראשון ששווק להמונים והכיל ממשק משתמש גרפי. הפיתוח של מחשב זה היה הבסיס למערכות דומות במחשבים האישיים. מחשב ה Lisa הכיל מעבד Motorola 68000 והגיע עם 1 מגה בייט של RAM, מסך שחור לבן בגודל 12 אינץ', שני כונני דיסקטים בגודל חמש ורבע אינץ' ודיסק קשיח בנפח חמישה מגה בתים. המהירות הנמוכה של ה Lisa ומחירה הגבוה (כ-10,000 דולרים אמריקאיים) הובילו לכשלון מסחרי. כשלון זה הוליד את החלטתו של סטיב ג'ובס לעבור לצוות המקינטוש.

בהתבסס על הניסיון עם ה-Lisa, השיקה חברת אפל בשנת 1984 את המקינטוש. הופעת הבכורה הוכרזה במשדר בודד במהלך משחקי הסופר בול ה-18 בשנת 1984.

[עריכה] מחשבים גרפיים נוספים

האטארי ST היה חלוץ בספקו ממשק משתמש גרפי צבעוני.

בשנת 1985, האטארי ST, שגם כן היה מבוסס על מיקרו-מעבד 68000 של מוטורולה, סיפק ממשק משתמש גרפי (GUI) בשם אטארי TOS. ניתן היה לערוך את הממשק כדי לעשות אמולציה למקינטוש באמצעות התקן צד-שלישי בשם Spectre GCR.

בעולם הקומודור, מערכת ההפעלה הגרפית GEOS הייתה קיימת במחשבי הקומודור 64 וה קומודור 128. מאוחר יותר, הייתה גם גרסה למחשבים שהריצו DOS. ניתן היה להשתמש בגרסה עם עכבר מחשב או עם ג'ויסטיק כהתקן להצבעה. הקומודור הגיע עם מגוון של אפליקציות מותאמות GUI. קו המוצרים המוצרים המאוחר יותר של קומודור, פלטפורמת האמיגה, הריצה מערכת הפעלה גרפית כברירת מחדל.

באירופה ובאוסטרליה, חברת Acorn השיקה קו מוצרים בשם Archimedes שהכיל מחשבים ביתיים בעלי ארכיטקטורה של 32 סיביות אשר סיפקה ביצועים גבוהים. בתחילה המערכות הגיעו עם מערכת הפעלה גרפית שנקראה ארתור, לאחריה הופיעה מערכת הפעלה גרפית התומכת בריבוי מטלות בשם RISC OS. העכבר שהגיע עם מחשבים אלה הכיל 3 כפתורים.

[עריכה] המעבר

המעבר משוק הנשלט על ידי תואמי ה PC והנתמך על ידי IBM לשוק רחב יותר החל להסתמן בשנים 1986 ו- 1987. ב 1986 השיקה חברת אינטל מיקרו-מעבד מדגם Intel 80386. תואם ה IBM הראשון מבוסס ה 386 היה ה- Compaq Desktop. תגובת IBM הגיע באיחור כשנה לאחר מכן, כאשר החברה השיקה את סדרת המחשבים של ה PS/2, שנבנו בארכיטקטורה סגורה והתרחקו מהארכיטקטורה של ה PC. לבסוף, זו נהייתה התשתית לארכיטקטורה הסטנדרטית שתשלוט בשוק.

[עריכה] שנות ה 90 וה 2000 : תקופת המחשב האישי

בסוף 1989 ובתחילת 1990, עמדת עבודה בשם NeXTstation החלה להמכר, ויעודה היה מחשוב בינאישי כפי שמינח זאת סטיב ג'ובס. עמדת ה NeXTstation אמורה הייתה להחליך את הגרסה הזולה הקודמת שנקראה NeXTcube. ה NeXTstation נחלה כשלון חרוץ והובילה בשנת 1993 להפסקת פעילותה של חברת NeXT בתחום המחשבים.

כונני CD-ROM ו CDRW הפכו לסטנדרטיים ברוב המחשבים האישיים.

שנות ה-90 המוקדמות בישרו את הפיכת כונן התקליטורים לתקן תעשייתי. הכונן החל להגיע עם הרבה מחשבים שולחניים ולקראת סוף שנות ה-90 החל להופיע גם במחשבים נישאים. למרות שהכונן הופיע כבר בשנת 1982, הוא היה בשימוש רק לצורכי מוזיקה במהלך שנות ה-80 ורק מאוחר יותר, בשנות ה-90, החל להכיל גם נתונים,אפליקציות מחשב ותוכן מולטימדיה. עם הזמן החלו כונני CD-RW להחליף את כונני התקליטורים.

חברת IBM השיקה את סדרת ה- ThinkPad המוצלחת שלה בComdex בשנת 1992. הסדרה מוספרה במספרים 300,500 ו-700 (הטענה היא שהמספרים היו זהים לאלו של מכוניות הBMW ומטרתם הייתה לסמן את פלח השוק היעודי של המכשירים). סדרת ה-300 נחשבה כסדרה הזולה ביותר, סדרת ה 500 הייתה סדרת ביניים וסדרה 700 הכילה את כל החידושים ומחירה היה הגבוה ביותר. המספור הזה היה נהוג עד סוף שנות ה-90 של המאה ה-20. אז, IBM הציגה לראשונה את סדרת ה "T" כמחליפה של סדרת ה 600/700.

בשנת 1994, כונן הZip הושק על ידי חברת Iomega כדיסקט נייד בעל קיבולת בינונית. הכונן של החברה נועד להחליך את דיסקט ה 3.5 אינץ' שהיה מקובל עד אות תקופה. אולם החברה לא נחלה הצלחה. לפני השקת כונן ה Zip, חברת SyQuest הייתה ידועה בשוק המדייה הניידת אולם מוצריה נחשבו יקרים ולא מוצלחים בשל בעיות אמינות. כונני Zip עדיין מיוצרים בתחילת שנות ה 2000 אולם כונני CD-RW נפוצים יותר.

באמצע שנות ה-90, החברות אמיגה,קומודור ואטארי לא היו עוד בשוק. הם פינו מקום לתחרות שהתרחשה בין תואמי ה- IBM שהציעו מחירים זולים. חברות כמו Sinclair ו-Amstrad גם כן נאלצו לנטוש את שוק המחשבים. חברת Dell החלה לשגשג בהציגה מערכות זולות שיועדו לפלח השוק של הצרכנים והעסקים. מודל המכירות של Dell היה מודל מכירות ישירות. Dell עברה את חברת Compaq כיצרן המחשבים הגדול בעולם ונכון ל 2006 היא עדיין מחזיקה בתואר זה.

בשנת 1994, הציגה חברת Apple את סדרת ה-Power Macintosh שהייתה סדרה של מחשבים שולחניים איכותיים ויעודם היה desktop publishing וכן עיצוב גרפי. המחשבים החדשים עשו שימוש במעבדי מוטורולה ו-PowerPC כחלק מברית AIM, להחליך את ארכיטקטורת הMotorola 68k שהייתה בשימוש לקו המקינטוש. במהלך שנות ה-90, המקינטוש לא היה מאוד נפוץ ונותר כברירה המועדפת עבור מומחים בתעשיות הגרפיקה והפרסום.

בשנת 1995, חברת Be Inc השיקה את מחשב ה BeBox, שעשה שימוש בשני מעבדי PowerPC שמהירותם הייתה 66 MHz כל אחד (ומואחר יותר 133 MH). למחשב אף הייתה מערכת הפעלה מיוחדת שנועדה לנצל את יכולותיו. מחשב זה היה כשלון ויצורו פסק בשנת 1997. בסך הכול יוצרו רק 2000 מחשבים מסוג זה בין השנים 1995 ו 1997.

ה iMac משנת 1998 הפך את אפל שוב לחברה רווחית.

בשל הגידול בקרב תואמי ה IBM בשנות ה 90, הם נהיו התקן התעשייתי לעסקים ושימוש ביתי. לאחר השקת מערכת ההפעלה ווינדוס 3.0 של חברת מיקרוסופט בשנת 1990, החלה הפופולריות של המקינטוש לדעוך בהדרגה ועד 1996, חברת אפל כמעט פשטה את הרגל. סטיב ג'ובס חזר לחברה בשנת 1997 והצליח להחזיר את אפל לנתיב הרווחיות. הצעד הראשון בו נקטה החברה היה השקת מערכת ההפעלה MAC OS 8, מערכת הפעלה חדשה למחשבי מקינטוש. צעד נוסף היה השקת מחשבי הiMac וה-PowerMac G3 לששוק הביתי והמקצועי. ה iMac היה המחשב הראשון שעשה שימוש בכיסוי שקוף במבנה ארגונומי. מיליוני iMacs נמכרו ובשנת 2006 הם עדיין מיוצרים במתכונת שונה. מאוחר יותר השיקה חברת אפל את Mac OS X, iLife ואת ה-iBook.

בשנת 1999 הושקו לוחות אם ראשונים שתמכו בסוג חדש של RAM שכונה RDRAM. היה זה סוג של RAM דינמי סינכרוני. ה RDRAM היה יקר פי 2 עד 3 לעומת מחירו של ה SDRAM שהיה מקובל עד אותה תקופה בשל שילוב של עלויות יצור גבוהות ותמלוגי רישוי גבוהים. השימוש ב-RDRAM נדיר מאוד כיום.

לקראת סוף שנות ה-90 של המאה ה-20, הרבה מחשבים אישיים חדשים החלו להכיל התקן USB לשם קישור plug and play להתקנים כגון מצלמות דיגיטליות,מצלמות וידאו,מחשבי כף יד,מדפסות,סורקים והתקנים אחרים. נכון לשנת 2006 קיים נוהג להתקין במחשבים לפחות שני שקעי USB. נגני DVD גם כן צברו פופולריות החל מסוף שנות ה-90.

בשנת 2002, חברת HP קנתה את חברת Compaq. חברת Compaq עצמה קנתה את חברת Tandem Computers בשנת 1997 ואת חברת DEC בשנת 1998. כך הפכה HP שחקן ראשי בייצור מחשבים שולחניים ונישאים וכן שרתים לשווקים מגוונים. לבסוף Dell לקחה לעצמה את שרביט ההובלה.

בשנת 2003, חברת AMD השיקה מיקרו-מעבדים מבוססי 64 סיביות למחשבים שולחניים. שמות המעבדים היו Opteron ו-Athlon 64. בנוסף בשנת 2003, IBM השיקה את הPowerPC 970 מבוסס ה-64 סיביות עבור מערכות ספינת הדגל של אפל שכונו PowerMac G5. חברת אינטל, בתגובה להצלחת AMD עם מעבדיה מבוססי ה 64 סיביות, הוציאה גרסאות מעודכנות של מעבדי ה Pentium 4 וה-Xeon. מעבדי 64 סיביות שכיחים במערכות מחשב מקצועיות, בשרתים ובעמדות עבודה אולם הם גם הופכים בהדרגה לנפוצים במחשבים שולחניים ביתיים.

בשנת 2004, הכריזה IBM על מכירה אפשרית של עסקי ה-PC שבבעלותה ליצרן המחשבים הסיני לנובו, אשר נמצאת בבעלות חלקית של ממשלת סין. סכום העסקה נאמד ב 650 מיליון דולרים אמריקאיים וב-600 מיליון דולרים אמריקאיים במחיר מניות. העסקה אושרה בארצות הברית במרץ 2005 והושלמה במאי 2005. כתוצאה מהרכישה לנובו ירשה את פס היצור של ה ThinkPad,סדרה של מחשבים נישאים שהיו ממוצריהם המצליחים ביותר של IBM.

אבטיפוס של "מחשב נייד ב 100 דולר" משנת 2006.

בתחילת שנות ה-2000, החל תקן ה WiFi לצבור קהל אוהדים בקרב צרכנים אשר בנו בביתם רשתות אלחוטיות פרטיות. רבים מהמחשבים הנישאים הקיימים כיום וכן מספר רב של מחשבים שולחניים נמכרים עם כרטיס רשת אלחוטי מובנה ואנטנות. בנוסף בראשית שנות ה-2000, צברו מסכי LCD פופולריות במקביל למגמת ההאטה ביצור מסכי ה CRT. מסכי LCD בדרך כלל מציגים תמונה חדה ובהירה יותר והם נחשבים חסכוניים יותר ממסכי CRT.

[עריכה] שרתים ורשתות מבוססי מיקרו-מעבדים

ההמצאה בשנות ה-70 המאוחרות של המאה ה-20 של האתרנט שהיה LAN (רשת מקומית), אפשרה למחשבי PC לתקשר זה עם זה (קצה לקצה) וכן עם מדפסות.

מהפכת המיקרו-מחשבים המשיכה וגרסאות רובסטיות יותר של הטכנולוגיה יושמו בשרתים מבוססי מיקרו-מעבד שהיו בעלי חיבוריות לרשת LAN. הדבר לווה בפיתוח של מערכות הפעלה בגרסת שרת שיועדו לארכיטקטורה של אינטל. ביניהם היו Unix ו"חלונות" של מיקרוסופט.

בסביבות שנות ה 2000, כאשר הופיעו חוות שרתים המכילות אלפי שרתים, המיני-מחשב נעלם כמעט לחלוטין ומחשבים מרכזיים יועדו לישומים מסוימים. נכון לספטמבר 2004, חוות השרתים של גוגל היא ככל הנראה הגדולה ביותר ובעלת כוח חישוב כולל של שלוש פעמים זה הקיים בסימולטור כדור הארץ או בגן הכחול.