המוזיאון להיסטוריה של הטבע (לונדון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

חזית הטרה קוטה של המוזיאון - אופיינית לארכיטקטורה ויקטוריאנית. התגליפים מבטאים את נושא המוזיאון.

מפה משנת 1881 של אולמות המוזיאון.

הכניסה לגלריות כדור הארץ.

פרט.

מבט מדרום מזרח.

המוזיאון להיסטוריה של הטבע (באנגלית: Natural History Museum) הוא אחד משלושת המוזיאונים המצויים בדרך התערוכות בדרום קנזינגטון בלונדון שבאנגליה (המוזיאונים האחרים הם מוזיאון המדע ומוזיאון ויקטוריה ואלברט. חזית המוזיאון מצוייה בדרך קרומוול.

המוזיאון מציג מוצגים הקשורים למדעי החיים ומדעי כדור הארץ, ובו כ-70 מיליון מוצגים שונים. חמשת האוספים העיקריים הם בתחומי הבוטניקה אנטמולוגיה, מינרלוגיה, פלאונטולוגיה וזואולוגיה.

המוזיאון נודע במיוחד באוסף שלדי הדינוזאורים המאובנים שלו, ובייחוד הדיפלודוקוס היצוק שבכניסתו.

[עריכה] היסטוריה

האוסף החל מתרומה של הרופא האירי סר האנס סלואן (1660 - 1753). אוסף סלואן, שכלל צמחים מיובשים ושלדים של בני אדם ובעלי חיים הוצג בבית מונטג בבלומסבורי בשנת 1776 - משכנו (באותה עת) של המוזיאון הבריטי.

בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19, פרופסור ריצ'רד אוון, הממונה על מחלקת ההיסטוריה של הטבע במוזיאון הבריטי הגיע למסקנה שבשל היקפם של האוספים - נדרש מבנה נפרד על מנת להציגם.

לצורך זה נרכשה אדמה בדרום קנזינגטון וב-1864 נערכה תחרות אדריכלים לתכנון המוזיאון החדש. ההצעה הזוכה הייתה הצעתו של רב החובל פרנסיס פוק אשר נפטר זמן קצר לאחד זכייתו. אלפרד ווטרהאוס נבחר להמשיך ולטפל בהצעה הזוכה (ואף שינה אותה) ותכנן מחדש את החזיתות בסגנון רומנסקי. העבודות החלו בשנת 1873 והסתיימו בשנת 1880. המוזיאון נפתח לציבור בשנת 1881, אף שמעבר המוצגים מהמוזיאון הישן לא הושלם עד שנת 1883. רשמית, נותר המוזיאון אגף של המוזיאון הבריטי, והוא נקרא: "המוזיאון הבריטי (היסטוריה של הטבע)" (באנגלית: British Museum (Natural History)) או בקיצור: B.M.(N.H.). בשנת 1963 הפך המוזיאון למוזיאון נפרד, ובשנת 1986 צורפו אליו המוזיאון לגאולוגיה הסמוך. בשנת 1992 שונה שם המוזיאון לשמו הנוכחי בעקבות חקיקה של הפרלמנט הבריטי.

בין השנים 1974 - 1988 הוצגה במיזאון לגאולוגיה תערוכה פופולרית ביותר המציגה דגם של הר געש, ומדמה רעידות אדמה.

גלריות המוזיאון שופצו בשנת 1998, והקם "מרכז דרווין" (על שם צ'ארלס דרווין) ובו מוצגים מיליוני מוצגים הקשורים לבעלי חיים וצמחים. כחלק מאוסיף זה מוצג ארצ'י התמנון הענקי - תמנון ענק שאורכו 8 מטרים, וכן שרידי הלוויתן שעלה במעלה נהר התמזה ב-20 בינואר 2006.

[עריכה] תיאור המבנה

הן חזיתות המבנה והן בקירותיו הפנימיים נעשה שימוש רב בלבני טרה קוטה אדומות, שהפגינו עמידותו בפני זיהום האוויר הרב שהיה בלונדון בתקופה הוויקטוריאנית. המבנה עוטר בתגליפים רבים של צמחים, בעלי חיים ומאובנים. המבנה מקושר במנהרה לתחנת דרום קנזינגטון של הרכבת התחתית של לונדון.