המינות הדונאטיסטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המינות הדונאטיסטית היא כת מהמאות הרביעית והחמישית לספירה; אחת ההשקפות שהנצרות סימנה אותן כמינות.
בערך בשנת 315 כפר דונאטוס, הגמון קרתגו, ביעילות הסקרמנטים הניתנים על ידי כמרים השרויים בעצמם בחטא. לכפירה בממסד הצטרפה גם תסיסה עממית נגד האימפריה הרומית ונגד המסים הכבדים. בתחילת המאה החמישית לספירה, גרש הקיסר הרומי הונוריוס את הדונאטיסטיים מכנסיותיהם. גם אוגוסטינוס נלחם בדונאטיסטים. הם חברו למהפכנים עממיים ונקראו משוטטים (circumcelliones). הדונאטיסטים גינו את העוני והעבדות, וקראו לשחרור עבדים ושמיטת חובות. הם שדדו והרגו עשירים, ואף ביקשו למות בעצמם: הם קפצו לאש או מעל סלעים תלולים.