המכתש הגדול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המכתש הגדול (מכתש חתירה) הוא מכתש אירוזי הנמצא בהר הנגב והוא אחד ממספר מכתשים דומים באזור שנוצרו באורח דומה. צורתו אליפטית, והוא השני בגודלו במכתשי הנגב. ממוקם בקמר חתירה ומכאן שמו הנוסף.
אורכו של המכתש 14 ק"מ ורוחבו 6 ק"מ. עומקו המירבי הוא 410 מטרים. הנחל המנקז אותו הוא נחל חתירה.
במכתש הגדול אזור חולות צבעוניים, שם נחשפו שכבות של אבן חול בצבעים שונים, המתפוררת במגע ומגלות מגוון צבעים רב. אזור החולות הצבעוניים מהווה אטרקציה תיירותית.
בנוסף, נמצא במכתש מחשוף עשיר במאובנים, ביניהם שרידי אלמוגים, אמוניטים, חבצלות ים ואף גזעי עצים ענקיים מאובנים. מחשוף זה מהווה אתר טבע מוגן.
בתקופת המנדט הבריטי נעשה נסיון לניצול משאבי הטבע בשטח המכתש. הבריטים אף קדחו בשטחו על מנת למצוא נפט, קידוח שלא העלה דבר. לאחר קום המדינה הוחל בכריית חרסית וחול. בתוך המכתש עצמו ממוקמים מפעלים לקריית מחצבים אלו.
ממערב למכתש הגדול נמצא הר אבנון, המתנשא לגובה של 656 מטרים, ממנו קיימת תצפית יפה על המכתש. במרכז המכתש מתנשאים הרי מטמור, המגיעים לשיא גובה של 494 מטרים.
המכתש הגדול התגלה קודם לגילוי מכתש רמון, הגדול ממנו, ושמו נובע מהעובדה שהוא גדול יותר מהמכתש השני שהיה ידוע באותו זמן - המכתש הקטן.
המכתש ממוקם מדרום לישוב ירוחם.
