מכתש אירוזי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכתש אירוזי (מכתש שחיקה) הוא מכתש שבניגוד למכתשים אחרים, הנוצרים מפגיעה של מטאוריטים, נוצר כתוצאה מפעולת כוחות בלייה - בעיקר זרימה של מי משקעים על שכבות הסלע. בעולם כולו קיימים עשרות בודדות של מכתשים כאלה, כאשר הבולטים נמצאים בנגב או בסיני, ואילו השאר נמצאים בהרי האלפים. לאור זאת השם הגאולוגי המדעי למכתש הוא בעברית - Makhtesh.
המכתשים בנגב הם מכתש רמון, המכתש הגדול, המכתש הקטן, ושני מכתשי התאומים בהר עריף.
[עריכה] תהליך היווצרות המכתש
מכתש שחיקה נוצר כתוצאה משחיקת הסלע על ידי משקעים בתצורות גאולוגיות של שכבת סלע קשה מעל לשכבת סלע רכה. סדקים בשכבה הקשה מאפשרים למים לחלחל למטה וליצור אגם המתרחב עם הזמן בראש הר.
ההבדל בין מכתש שחיקה לבין קניון (ואדי) בכך שלקניון יש פתח כניסת מים ופתח יציאה, ובמכתש יש רק פתח יחיד המנקז את המשקעים היורדים בתוכו.
בגלל דרך היווצרות המכתשים ניתן לראות על צלע המכתש את שכבות סלע רבות השונות שמקורן בתקופות גאולוגיות קדומות. חולות צבעוניים הנמצאים בשכבות השונות גם הם מראה שכיח בתוך מכתשי שחיקה.
[עריכה] תאוריה מודרנית להיווצרות מכתש
התאוריה המודרנית לצורת ההיווצרות של המכתשים טוענת כי גידוע נרחב בתקופת האיאוקן שחק את ראשי הקמרים בנגב (הקמרים בנויי בליבתם מאבן חול מתקופות טריאס יורה וקרטיקון תחתון, ומעליה שכבות הגיר הקשה של "חבורת יהודה" מתקופת הקרטיקון העליון) וחשף את שכבות החול הרכות. בשלב זה נפתח ממזרח השבר הסורי אפריקני, ששברי המשנה שלו גרמו להטיית הקמרים, ולסחיפה נרחבת של החול מתוכם, באופן שהשאיר בכל קמר "אמבטיה" ריקה מחול שדפנותיה עשויות משכבות של גיר קשה ("חבורת יהודה") והן המכתשים.
