חול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלקיק סלע בטווח גודל שבין 0.063 מילימטר ל־2 מילימטר קרוי גרגיר חול. חלקיק גדול יותר מהחול נקרא חצץ והוא יכול להגיע עד לגודל של 64 מ"מ. לעומת זאת, חלקיקים דקים יותר נקראים סחופת (טיט). חלקיק סחופת הוא בגודל מירבי של 0.063 מ"מ ובגודל מינימלי של 0.004 מ"מ.
המרכיב הנפוץ ביותר בחול שבסביבה פנים יבשתית ושבסביבה חופית לא טרופית, הוא צורן דו חמצני, שנמצא לעתים קרובות בצורת קוורץ. עם זאת הרכב החול משתנה בהתאם למקורות הסלע ממנו הוא בא ובהתאם למצב הכללי. חלק ניכר מהחול הלבן בשוניות האלמוגים, למשל, מקורו באלמוגים טחונים שעברו דרך מערכת העיכול של הדג תּוּכִּינוֹן, המגרד את האלמוגים וניזון מהם. במקומות מסוימים יש חול שמכיל ברזל, פצלת השדה (סוג של מינרל), ואפילו גבס.
החול מועבר ומוזז על ידי הרוח והמים ונמצא בחופים, בדיונות, בשרטונים וכו'. במדבר החול הוא הרכיב הדומיננטי בקרקע. אדמה חולית היא בית גידול אידאלי ליבולים כמו אבטיחים ובוטנים ולעתים קרובות מועדפת לפיתוח משקי חלב, הודות ליכולות הניקוז המצוינות שלה.
[עריכה] שימושי החול
חול הוא אחד המרכיבים העיקריים בבטון. החול המיוצר במפעלים לריסוק סלעים נקרא "חול סינתטי" ולמטרות בניין הוא מועדף על החול הרגיל.
שקי חול משמשים להגנה מפני שטפונות וכדורי רובים. השקים ניתנות להעברה בקלות ואפשר למלא אותן בחול מקומי.
יש האוהבים לשחק עם חול בחופים או בארגז החול, צורת משחק נפוצה ביותר אצל ילדים.
[עריכה] סכנות החול
פועלים החשופים לחול נדרשים להשתמש באמצעי הגנה למניעת נשימה של אבק החול. בשנים האחרונות היו מספר מקרי תביעה משפטית מצד פועלים שחלו בצורנת ובמחלות ריאה שנגרמו משאיפה של חלקיקי צורן דו חמצני.
אנשים נפצעו קשות ואף מתו, לאחר שחפרו מערות בדיונות גדולות או בגבעות חול כאשר המערה התמוטטה עליהם.
[עריכה] ראו גם
