הנס קוהן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
האנס קוהן (1891 - 1971) נולד בשנת 1891 בעיר פראג, שהשתיכה באותן השנים לאימפריה ההבסבורגית.
בהיותו בן 17, כתלמיד בית הספר הגרמני, החל להתעניין ביהדות ובציונות, התעניינות שנמשכה גם בזמן לימודיו באוניברסיטה, שם למד משפטים תוך התמקדות בפילוסופיה גרמנית. בשנת 1909, בהיותו סטודנט בפראג, הצטרף קוהן לאגודת הסטודנטים היהודית "בר כוכבא", שאחד ממקימיה היה ש"ה ברגמן, עמיתו של קוהן איתו ישתף פעולה בעתיד. בשנת 1913 מונה קוהן לתפקיד יו"ר האגודה, תפקיד אותו מילא עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. חברותו באגודת הסטודנטים הייתה אחת מהנקודות המרכזיות בעיצוב התודעה הפוליטית-אידאולוגית של קוהן. החל משנת 1909 הרצה בפני חברי האגודה מרטין בובר בנושא היהדות, הרצאות שעיצבו את גישתו כלפי הציונות. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוא שרת בצבא האוסטרו-הונגרי כקצין, ונפל בשבי הרוסי בשנת 1915.
קוהן שהה בסיביר וסביבותיה עד לשנת 1920, חלק מהתקופה בשבי ובחלקה מרצונו החופשי. במהלך אותן השנים למד את השפה הרוסית, חקר את שאלת הלאומים ברוסיה ועסק בפעילות ציונית. בשנת 1920 עזב את ברית המועצות לטובת פראג דרך יפן, והחל לעסוק בפעילות ציבורית יהודית. קוהן לא השתקע בפראג, עקב האווירה המגבילה ששררה בה, ועזב לפריז שם שהה עד לשנת 1921 כמזכיר הנציגות היהודית הבינלאומית. באותה שנה אף התחתן ועבר ללונדון, שם שהה ארבע שנים בתפקידים ציוניים. בשנת 1923 הגיש את עבודת הדוקטורט שלו במשפטים לאוניברסיטת פראג, והחל לכתוב בנושא הלאומיות ובעיותיה בעולם שלאחר מלחמת העולם באופן שיטתי, ואף הצטרף לתנועה הפציפיסטית הבינלאומית. באותה העת פעילותו הציונית התרחבה, ובהמשך לעבודתו בקרן היסוד היגר ("עלה") בשנת 1925 לפלסטינה בכדי לעמוד בראש מחלקת התעמולה שלה. בתקופת היותו בפלסטינה היה ממקימי "ברית שלום", תנועה שמטרתה הייתה "לסלול דרך הבנה בין עברים לערבים לצורות חיים משותפות בארץ ישראל על יסוד של שווי שלם בזכיותיהם הפוליטיות של שני לאומים בעלי אוטונומיה רחבה ולצרותיה של עבודתם המשותפת לטובת התפתחותה של הארץ" .בין מקימיה היו מלבד קוהן ארתור רופין, הוגו ברגמן, גרשם שולם ואחרים. על פי הנחת חברי הקבוצה, הבנה בין יהודים לערבים היא התנאי להגשמה הציונית, ותוביל להקמה מדינה דו-לאומית ערבית-עברית.
לאחר מאורעות תרפ"ט, בסוף שנת 1929, ובהמשך לעמדתו בשאלת יחסי יהודים ערבים, החליט קוהן לעזוב את מישרתו בקרן היסוד ולצאת לסדרת הרצאות באירופה ובאמריקה, ולשמש ככתב לענייני המזה"ת של העיתון "פרנקפורט צייטונג". הוא היגר לארצות הברית בשנת 1933 וקיבל מינוי של קבע בסמית' קולג' אשר במסצ'וסטס, והחל לפתח את הקרירה האקדמית שלו. בשנת 1949 עבר ללמד בסיטי קולג' שבנוי יורק עד לפרישתו.
