הסדר הדורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

איור של כותרות העמודים והאנטבלטורה בפרתנון

הסדר הדורי הוא אחד משלושת הסדרים הקלאסיים באדריכלות יוון העתיקה. כמו שאר הסדרים, הסדר הדורי הוא סגנון בנייה אשר הגדיר את רכיבי המבנה לפרטי פרטים ואת הפרופורציות ביניהם על מנת להגיע לשלמות אסתטית ומבנית.

מקורו בצפון ובמערב יוון כבר במאה ה-7 לפנה"ס והוא הגיעה לתצורתו המושלמת במאה ה-5 לפנה"ס.

המאפיין הבולט של הסדר הדורי הוא הכותרת הפשוטה והחלקה. העמוד הדורי הוא גליל העומד על הרצפה כמעט תמיד ללא בסיס נוסף. כותרת העמוד אינה מעוטרת והיא מורכבת מחרוט קטום הפוך שמעליו אבקוס ישר ופשוט. העמוד הולך וצר לקראת 2/3 מגובהו, דבר שנתן לו מראה מעט יותר "שמנמן". במצב כזה קוטרו העליון של העמוד קטן מקוטרו התחתון בכשמינית. הקוטר התחתון הוא ביחס של 1:4 לעומת גובה העמוד. בגוף עמוד הדורי מופיעים 20 חריצים אורכיים (Fluting).

שכבת האפריז הדורית כוללת מטופות וטריגליפים המודגשים במקצב כפול מזה של העמודים. הטריגלפים ממשיכים את קו העמודים או נמצאים במרכז המרווח שביניהם והמטופות, תבליטים קישוטיים, ממלאים את הרווח שביניהם.

הפרתנון שנמצא באקרופוליס של אתונה ידוע בתור המקדש היווני הדורי המושלם ביותר בנבנה. מקדש הפיסטוס הנמצא בסמוך אליו גם הוא דוגמה קלאסית של מקדש דורי והוא אף נשתמר טוב יותר עד ימינו.

הרומאים אימצו את הסדר הדורי ופיתחו סדר נוסף דומה הנקרא "הסדר הטוסקאני" שהוא גרסה פשטנית יותר של זה הדורי. הסדר הטוסקאני נפוף במיוחד באדריכלות הרנסאנס האיטלקי. האדריכל הרומי ויטרוביוס אשר תעד בספרו "De Architectura" את כל רכיבי ומידותיו של הסדר הדורי הגדיר אותו כ"גברי" לעומת הסדר האיוני אשר הוגדר כ"נשי" בצורתו. לפיכך יחס קוטר הבסיס התחתון של העמוד וגובהו צריך להיות 1:6, כגוף הגבר.

[עריכה] פרטים

[1] טימפנון
[2] אקרוטריון
[3] קרניז
[4] קורונה (Corona)
[5] מוטולה (Mutule)
[7] אפריז (Frieze)
[8] טריגליף
[9] מטופה
[10] רגולה
[11] קישוט מסוג Guttae
[12] סיומת הארכיטרב (Taenia)
[13] ארכיטרב
[14] כותרת (Capital)
[15] אבקוס
[16] אכינוס (Echinus)
[17] עמוד
[18] חריצים (Fluting)
[19] סטילובטה

שכבות החזית מוגדרות מלמעלה ללמטה באופן הבא: אנטבלטורה, עמוד ובסיס. האנטבלטורה כוללת קרניז, אפריז וארכיטרב. הגמלון, החלק המשולש שבחזית, הינו חלק מהאנטבלטורה אך אינו בהכרח חייב להופיע.