הסתדרות העובדים הלאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סמליל הע"ל

הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) הינה התאגדות מקצועית בישראל שהוקמה ב-1934 על-ידי התנועה הרוויזיוניסטית. מטרתה הינה הגנה על זכויות העובדים החברים בה. הסתדרות זו ניסתה במשך שנים רבות להוות אלטרנטיבה להסתדרות הכללית. עם זאת היא נותרה קטנה משמעותית מבחינת מספר החברים בה לעומת ההסתדרות הכללית. הישג של הע"ל בתחילת 2004 היה בחתימה משותפת של שני ארגונים אלה על הסכם קיבוצי עם חברות כוח אדם.

[עריכה] הקמת הע"ל

ב-8 ביולי 1925 הודיעה קבוצת "העמלנים" להנהגת מפלגת הפועל הצעיר כי הם דורשים לקיים חוג רעיוני בתוך המפלגה. בסוף שנת 1928 התקיימו בחירות לעיריית תל אביב. ראשי מפלגות הפועלים יצאו לראשונה ברשימה מפלגתית, אשר אינה תחת שם המפלגה אלא בשם "הסתדרות העובדים". המעשה יצר סערה בתוך הקבוצות הרעיוניות השונות בהסתדרות. קבוצת העמלנים עמדה בראשות המחאה נגד מעשה זה. בפברואר 1928 קיימה הקבוצה כינוס ארצי של פועלים רוויזיוניסטים בנחלת יהודה. בכינוס הורגשה כמות גדולה של פעילים שקראו לצאת מן ההסתדרות. זאב ז'בוטינסקי קיבל פנייה בנושא וענה עליה כי אל לה לקבוצה להיחפז בהחלטות וכי הוא מבקש שימתינו עד שובו לארץ. באותה שנה התארגן הגוף "גוש העבודה הרוויזיוניסטי" בתוך ההסתדרות.

זמן מה לאחר מכן התקיימו בחירות למועצות הפועלים ולאגודות המקצועיות. לאחר שהגיש הגוש הרוויזיוניסטי את רשימות המתמודדים לקראת הועידה ה-4 של ההסתדרות, הוחלט בועדת הבחירות של ההסתדרות לפסול את כל רשימות הגוש בארץ. למעשה נשללה בכך כל אפשרות כי הפועלים הרוויזיוניסטים יוכלו להתקיים כחטיבה רעיונית עצמאית בהסתדרות.

בסוף מאי 1930 התכנס גוש העובדים הרוויזיוניסטים והחליט לפרוש מן ההסתדרות. הצה"ר (ברית הציונים הרוויזיוניסטים) הודיעה בוועידתה העולמית בפראג שנתכנסה באוגוסט אותה שנה, כי היא אינה מאשרת את העזיבה, והחליטה לנסות ולהשפיע על הנהגת ההסתדרות לשנות את האופי המפלגתי והמעמדי שלה ולאפשר לקבוצת הפועלים הרוויזיוניסטים להישאר בתוכה. ב-9 בספטמבר 1930 פנה ז'בוטינסקי אל מנהיגי ההסתדרות באיגרת בה נאמר כי ההסתדרות אינה תומכת בהשקפת הפועלים הרוויזיוניסטים, שעל ההסתדרות להיות ארגון מקצועי טהור ללא נטייה מפלגתית וללא התייחסות מפלה כלפי פועלים חברי בית"ר. כמו כן למרות שאין סיכון בקיום יותר מהסתדרות עובדים אחת, מועדף כי תתקיים הסתדרות מקצועית אחת של כל הפועלים העבריים. על כן הציע להם בין הצדדים יתנהל משא ומתן על הנושאים המדוברים.

בתשובה לאיגרת של ז'בוטינסקי אל הועד הפועל של ההסתדרות כתב אליהו גולומב הכחשה בדבר האופי המפלגתי של ההסתדרות, ודחייה למו"מ. בנוסף כתב גולומב כי לפי טבעו מטרתו ותפקידו של הפועל העברי, אין ההסתדרות יכולה להיות מקצועית בלבד. למרות התשובה השלילית ניסה ז'בוטינסקי מספר נסיונות למנוע את הפילוג, ורק כשנוכח כי אין סיכוי למאמץ, נתן את הסכמתו לפרישת "ארגון עובדי הצה"ר ובית"ר" מההסתדרות, אשר למעשה בכל מקרה התקיים לאחר הכנס במאי 1930.

ז'בוטינסקי המשיך בניסיונות להגיע להסכם עם ההסתדרות. פנחס רוטנברג הציע לתווך בסכסוך. ב-27 באוקטובר 1934 נפגשו דוד בן גוריון וז'בוטינסקי בלונדון, וחתמו בראשי תבות על הסכם המסדיר את היחסים בין ההסתדרות הכללית לבין הע"ל. סעיפיו העיקריים היו: 1.חלוקת עבודה צודקת ושיוויונית בין כל הפועלים. 2. איסור על ארגוני הפועלים להתחרות בקבלת עבודה; ובנוסף לאלו הבטחת זכויות המיעוט במקומות עבודה לקיום בוררות. את ההסכם היו צריכים לאשר שני הגופים. הוא אושר במוסדות ברית הצה"ר והע"ל, אך בהסתדרות הובא למשאל סוער בין החברים בה. בן גוריון הגן על ההסכם אך הוא לא נתקבל.

הסתדרות העובדים הלאומית הוקמה בכינוס ועידת היסוד של הע"ל ב-9 באפריל, פסח 1934.

[עריכה] עקרונות

בהתאם ליסוד הע"ל בידי הרוויזיוניסטים נקבעו לה בזמנו ערכי יסוד, והם:

שלילת הסתדרות עובדים בודדת.
שלילת מלחמת המעמדות הסוציאליסטית.
דחייה של חגים מעמדיים.
חיוב לקיים בוררות בין מעבידים לעובדים במקרה של סכסוך.
שירות בריאות ממלכתי.
מדינה עברית בכל שטח ארץ ישראל (ובכלל זה עבר הירדן).

כמו כן יום חג העבודה ויום השבתון לעובדים נקבע ב- כ' בתמוז, יום פטירתו של הרצל.

[עריכה] פועלה

כיום הע"ל הינה ארגון העובדים השני בגודלו בישראל, וחברים בו מאות אלפי עובדים. בצידה פועלת רשת מעונות ניל"י (שאופי פועלה הוא בדומה לנעמ"ת) וכן תנועת הנוער "הנוער הלאומי". חברת "סלע" מייסודה של הע"ל היא חברה לשיכון. ההסתדרות היא הבעלים המלאים של חברת האחזקות "ה.ע.ל תשורה". החברה מחזיקה בחלק ממניות קרן הפנסיה יובלים וחלק בחברה הציבורית ד"ש איפקס.

כאיגוד מקצועי מציעה הע"ל הגנה על שכר העובדים וזכויותיהם הסוציאליות, הגנה מפני פיטורים ואפליה בעבודה, חתימה על הסכמים קיבוציים, וניהול משא ומתן מול מעבידים ארציים. לחברי הארגון מוצעים שירותי ייעוץ פנסיה, ביטוח וקרנות השתלמות.

מנכ"ל הע"ל כיום הינו יצחק רוסו.

בשנת 2007 נחקר במשטרה אברהם הירשזון, מי שהיה יו"ר הארגון בשנים 1995 - 2005, בחשד למעילה בכספי אחת העמותות של הע"ל.