שיחה:השם המפורש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האם מצאו אפיגרף של השם בסיני או בנגב? בן הטבע 17:44, 22 דצמ' 2004 (UTC)
תוכן עניינים |
[עריכה] טעות גדולה ביותר!
השם המפורש, הוא שם בן 72 אותיות. אחריו, אם איני טועה, שם בן 42 אותיות, אחריו שם בן 12 אותיות, ורק לאחריו שם בן 4 אותיות. חלק מהמקורות שהובאו, אינם מתייחסים לשם בן 4 האותיות.
[עריכה] הערה חשובה
בס"ד הוספתי תוספת חשובה, מקווה שזה רלוונטי, אם לא אז אשחזר לגירסא הקודמת. תתנו לי בבקשה חוות דעת, תודה, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 21:25, 25 אוקטובר 2005 (UTC)
- שחזרתי לגירסא הקודמת. דוד 21:56, 25 אוקטובר 2005 (UTC)
בס"ד התוספת לא מתאימה לפה? אני יודעת שזה נכון, אבל לא באה להתווכח. במחשבה שנייה, אני מצטערת על הנגיעה בערך. ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 21:59, 25 אוקטובר 2005 (UTC)
[עריכה] פרסום פוגעני
פרסום השם המפורש במאמר של ויקיפדיה הוא פוגעני. לדעתי יש להסיר ולמחוק את התמונה. אני לא דתי אבל מדובר בחוסר כבוד משווע לדת, פשוט מפני שקיים איסור מפורש להיחשף לצירוף האותיות הזה. אם התנ"ך נזהר בנושא זה, אז מי אנחנו? אני מתפלא מעט על הדתיים שבחבורה. בברכה, קקון 20:50, 11 נובמבר 2005 (UTC)
- אני לא רואה בזה שום דבר פוגע. זה השם ואין פה משום חוסר כבוד. גילגמש • שיחה 20:53, 11 נובמבר 2005 (UTC)
- לא ידעתי שהתמונה בויקישיתוף, אם כך יש להסיר אותה מן הערך. אם כבר קיים צירוף אותיות שיש איסור לפרסמו, אז אני לא מבין מה בוער לעשות את זה. אי הפרסום יוסיף יותר כבוד לויקיפדיה מן הפרסום. אגב, אני זוכר שפעם הערת לי על "טמפון", אז נו באמת. בברכה, קקון 21:04, 11 נובמבר 2005 (UTC)
- אני מסכים עם קקון. זה באמת לא בסדר. מארק ברלין 21:09, 11 נובמבר 2005 (UTC)
- לא ידעתי שהתמונה בויקישיתוף, אם כך יש להסיר אותה מן הערך. אם כבר קיים צירוף אותיות שיש איסור לפרסמו, אז אני לא מבין מה בוער לעשות את זה. אי הפרסום יוסיף יותר כבוד לויקיפדיה מן הפרסום. אגב, אני זוכר שפעם הערת לי על "טמפון", אז נו באמת. בברכה, קקון 21:04, 11 נובמבר 2005 (UTC)
- אני מציע ששניכם תיקראו את הערך בעיון רב, ואז תחליטו אם התמונה פוגענית או לא. אולי תשכילו במשהו. עמית 21:19, 11 נובמבר 2005 (UTC)
- אם התמונה לא פוגעת בך, אז אני מציע שתגיש את המאמר לעיון של רב, ושהוא יקרא בעיון רב ויתמצת לך במילים פשוטות במה עוסק המאמר, כי לא נראה לי שהפנמת את זה. לי יש מספיק עבירות, תודה. בברכה, קקון 21:26, 11 נובמבר 2005 (UTC)
- אין טעם לקיים את הדיון בשני מקומות שונים. יזמת דיון הצבעת מחיקה אז תתמקד בו בבקשה. גילגמש • שיחה 21:28, 11 נובמבר 2005 (UTC)
- חברים, הרי לכם התייחסות של "איש דתי", ושקצת עסק בנושא. אין איסור להיחשף לצירוף האותיות של השם המפורש. והראיה היא שבכל תנ"ך וחומש תוכלו למצוא אותו. יש איסור לקרוא אותו כאותיותיו, ויש גם איסור לכתוב אותו (וכל אחד משבעת שמות ה') במקום שיבוא לידי ביזיון או מחיקה (חז"ל תיקנו חג קטן על היום שבו הפסיקו להזכיר שם השם בשטרות חולין [אגב, קצת בשונה מהדולר האמריקני...]; כמבואר במגילת תענית). לכן לא נהגו להדפיסו במאמרים סתם, או בספרים "רגילים" - אפילו ספרי קודש. על גבי המחשב, לרוב הדעות אין בעיה של מחיקה, וגם לא שייכת השלכה לאשפה או משהו כזה. הבעיה היחידה היא בחשש שמא ידפיסו את המאמר, ואחר כך יזרקו אותו לפח, במקום לגנוז אותו. מכיון שזה חשש רחוק, ואילו לערך עצמו כתיבת השם היא חיונית, נראה ודאי שעדיף להכריע שראוי לכותבו. מה שכן, אולי בערכים אחרים כדאי לחשוש לזה (ולרגישותם של כמה אנשים שחושבים שזה איסור), ולכתוב כרגיל, "ה'". הלל 23:29, 12 נובמבר 2005 (UTC)
- האם זה ירגיע את הרוחות אם תתווסף לערך אזהרה מפני חילול הקודש אם ידפיסו את המאמר ואז יזרקו אותו?ladypine 23:36, 12 נובמבר 2005 (UTC)
- זו, אגב, יכולה להיות אזהרה מועילה לכל הערכים העוסקים בענייני יהדות. בעלוני פרשת שבוע מודפסת לרוב אזהרה: "נא לשמור על קדושת הגיליון". אפשר גם כאן לכתוב משהו מעין: "על פי ההלכה היהודית, אין לזרוק לפח דפים עם דברי קודש, אלא לגונזם". לא נראה לי שזה כזה קריטי, אבל מכיון שוויקיפדיה מלאה אזהרות כאלה ואחרות, יהיה נחמד אם גם זו תהיה. הלל 23:55, 12 נובמבר 2005 (UTC)
- לא נראה לי במקום. אם מישהו הולך ומדפיס את הערך "השם המפורש" וזורק את הדף אחר כך, חזקה עליו שאינו דתי ואינו מייחס חשיבות לאמונה בדבר קדושת המילה הזו. בכל מקרה, דומני שהאחריות היא על מדפיס הדף, לא על יוצר הערך. בנוסף אני רוצה לציין שמבחינתי האישית הופעה של הזהרות כאלה בויקיפדיה היא היא פרסום פוגעני שיגרום לי כקורא תחושה רבה של חוסר נעימות. בשום פנים אין להכניס הערות כאלה מבלי שמקבלים החלטה שיש מדיניות כזו. Odedee 00:14, 13 נובמבר 2005 (UTC)
- גם "ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה" אינה תבנית שנצרכת כל כך, מהטעמים שאתה עצמך אמרת. זה נראה לי סתם העתקה מ"ויקיפדיה אינה מקור לייעוץ משפטי", שמתאים לכסת"ח המשפטי הרגיל. לא שהבנתי מה נזעקת. אם תשים לב, מי שהציעה את ההצעה אינה דתיה כל כך עד כמה שידוע לי, והיא עשתה זאת כדי "להרגיע את הרוחות", היינו שלא כל פעם יבוא איזה מישהו ויצעק על חילול הקודש או משהו כזה. אני אישית לא בעד ולא נגד. הלל 00:33, 13 נובמבר 2005 (UTC)
- מה שכתבתי התייחס להצעה (שאני יודע שליידיפיין הציעה) ולא למציע זה או אחר. אני חושב שזו הצעה לא טובה. כפי שכתבת, זה כסת"ח. אני בדעה שצריך למעט בכסת"ח ולא לחיות במכבסת מילים. Odedee 00:39, 13 נובמבר 2005 (UTC)
- אני אכן חילונית באופן אישי, אבל קודם כל אני בעד יעילות פרטו. אם אפשר לעשות משהו כך שלא ייפגעו קוראים מסויימים, בלי שדבר זה יפגע בקוראים אחרים, לדעתי כדאי לשקול את הדבר. נקודה נגד ההצעה שהעליתי היא שהשם המפורש אינו מופיע רק בערך זה, אלא יכול להופיע בכל ערך בו מצוטט התנ"ך. בעוד ששילוב אזהרה בנוגע לקדושת הגליון (אם יודפס העמוד) יתכן שמקומה יכירנה כאן, הרי שלפי אותו הגיון צריך להוסיף את ההערה בכל מקום בו מצוטט השם המפורש בכל ערך שהוא.ladypine 16:47, 13 נובמבר 2005 (UTC)
- מה שכתבתי התייחס להצעה (שאני יודע שליידיפיין הציעה) ולא למציע זה או אחר. אני חושב שזו הצעה לא טובה. כפי שכתבת, זה כסת"ח. אני בדעה שצריך למעט בכסת"ח ולא לחיות במכבסת מילים. Odedee 00:39, 13 נובמבר 2005 (UTC)
- גם "ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה" אינה תבנית שנצרכת כל כך, מהטעמים שאתה עצמך אמרת. זה נראה לי סתם העתקה מ"ויקיפדיה אינה מקור לייעוץ משפטי", שמתאים לכסת"ח המשפטי הרגיל. לא שהבנתי מה נזעקת. אם תשים לב, מי שהציעה את ההצעה אינה דתיה כל כך עד כמה שידוע לי, והיא עשתה זאת כדי "להרגיע את הרוחות", היינו שלא כל פעם יבוא איזה מישהו ויצעק על חילול הקודש או משהו כזה. אני אישית לא בעד ולא נגד. הלל 00:33, 13 נובמבר 2005 (UTC)
- לא נראה לי במקום. אם מישהו הולך ומדפיס את הערך "השם המפורש" וזורק את הדף אחר כך, חזקה עליו שאינו דתי ואינו מייחס חשיבות לאמונה בדבר קדושת המילה הזו. בכל מקרה, דומני שהאחריות היא על מדפיס הדף, לא על יוצר הערך. בנוסף אני רוצה לציין שמבחינתי האישית הופעה של הזהרות כאלה בויקיפדיה היא היא פרסום פוגעני שיגרום לי כקורא תחושה רבה של חוסר נעימות. בשום פנים אין להכניס הערות כאלה מבלי שמקבלים החלטה שיש מדיניות כזו. Odedee 00:14, 13 נובמבר 2005 (UTC)
- זו, אגב, יכולה להיות אזהרה מועילה לכל הערכים העוסקים בענייני יהדות. בעלוני פרשת שבוע מודפסת לרוב אזהרה: "נא לשמור על קדושת הגיליון". אפשר גם כאן לכתוב משהו מעין: "על פי ההלכה היהודית, אין לזרוק לפח דפים עם דברי קודש, אלא לגונזם". לא נראה לי שזה כזה קריטי, אבל מכיון שוויקיפדיה מלאה אזהרות כאלה ואחרות, יהיה נחמד אם גם זו תהיה. הלל 23:55, 12 נובמבר 2005 (UTC)
- האם זה ירגיע את הרוחות אם תתווסף לערך אזהרה מפני חילול הקודש אם ידפיסו את המאמר ואז יזרקו אותו?ladypine 23:36, 12 נובמבר 2005 (UTC)
- אם התמונה לא פוגעת בך, אז אני מציע שתגיש את המאמר לעיון של רב, ושהוא יקרא בעיון רב ויתמצת לך במילים פשוטות במה עוסק המאמר, כי לא נראה לי שהפנמת את זה. לי יש מספיק עבירות, תודה. בברכה, קקון 21:26, 11 נובמבר 2005 (UTC)
- במידה וקיימת האפשרות הטכנית לכך במדיהויקי, אפשר להשתמש ב-CSS כדי להציג אזהרה מפני חילול קודש רק כאשר הדף מודפס, שלא תוצג על המסך (אלא אם כן עושים "הצג לפני הדפסה").צחי 17:40, 26 מרץ 2006 (UTC)
- באמת, אולי גם נוסיף "בס"ד" אוטומטי לכל וויקיפדיה? וברצינות, אני מניח שמרבית המשתמשים יעדיפו לדעת מה הם מדפיסים לפני שהם שולחים להדפסה. ואדם שבאמת אכפת לו מהנושא, יידע גם בלי הערה כזאת שיש לשמור על קדושת הדף... Daniel1 10:15, 23 אפריל 2006 (IDT)
[עריכה] מקור השם
הביטוי "י-ה-ו-ה" כשם האלוהים מופיע בפעם הראשונה בספר בראשית פרק ב'. לא ברור לי למה כתוב בערך שמקורו הוא בספר שמות.
- ופירוש השם?
- אני לא יודע, אבל כנראה שזה היה שם של אחד האלים הכנעניים. מצאו בארץ מספר מקדשים שמוקדשים ל "י-ה-ו-ה" ולאלים אחרים, כמו למשל אשתורת.
- מה הקשר? פשוט היו זמנים בהם עבדו את יקוק ביחד עם אלים אחרים. מדובר באותו יקוק שבתורה ולא אל אחר. עדן 17:12, 26 מרץ 2006 (UTC)
- אני לא יודע, אבל כנראה שזה היה שם של אחד האלים הכנעניים. מצאו בארץ מספר מקדשים שמוקדשים ל "י-ה-ו-ה" ולאלים אחרים, כמו למשל אשתורת.
[עריכה] ערך חסר
הערך כהוותו אינו יותר ממדרש מבולבל העוסק רק בסוגיית "השם המפורש", אך מתעלם לחלוטין מהיותו גם הפניה ל"יהוה", כך שאין בו כלל דיון בסוגיית מקור השם, מאיזה תרבויות נשאבו האל ושמותיו (כמו אלוהויות אוגריתיות, כנעניות ובבליות מסוג אנליל, אל, יהו, וכו').
רלף פון שוונץ 11:31, 23 נובמבר 2005 (UTC) אורי רדלר
[עריכה] הצעה לפיסקה נוספת
הצעה לפיסקה. כתבתי אותה פה, כי אין לי מושג איפה לשבץ אותה. מי שיש לו רעיון, מוזמן לשלבה בטקסט.
כבר בתורה אנו מוצאים הימנעות משימוש בשם המפורש בהקשרים מסוימים, והעדפת כינוי. "ויקב בן-האשה הישראלית את-השם ויקלל" (ויקרא כ"ד, י"א). DGtal 09:45, 15 פברואר 2006 (UTC)
- אין מה לשבץ אותה, כי היא לא נכונה. "נקיבת שם" אינה קשורה דווקא לשם ה', אלא לשם של כל אישיות. כך גם "האנשים אשר ניקבו בשמות", ועוד. הלל 18:47, 2 מרץ 2006 (UTC)
- מקבל את דבריך. DGtal 18:53, 2 מרץ 2006 (UTC)
[עריכה] פסקה שנמחקה ע"י אלמוני בקשר לצופן דה וינצ'י, האם המחיקה מוצדקת?
לא קראתי את הספר, אז השאלה מופנית למי שכבר קרא. הפסקה שנמחקה:
- גם בספרו של דן בראון - צופן דה וינצ'י מופיע שם הוי"ה כביטוי לשילוב שבין האיש לאישה.
DGtal 20:15, 28 פברואר 2006 (UTC)
- אם לא קראת, למה אתה מניח שהמחיקה הייתה לא מוצדקת? קרא את הספר ואשמח לשמוע את דעתך לאחר מכן. גילגמש • שיחה 20:18, 28 פברואר 2006 (UTC)
- לא הנחתי, ולכן לא שחזרתי. מהמעט ששמעתי על הספר הגיוני שהמשפט שם, ולכן השינוי נראה קצת חשוד, ואין לי כוונה לקרוא את הספר בעתיד הנראה לעין, אז הצפתי את הבעיה לציבור. DGtal 20:26, 28 פברואר 2006 (UTC)
[עריכה] הגיית השם
בכמה סרטים ראיתי שהנוצרים מבטאים את השם כמו "עושה" (ועם דבליו), ולא ככתוב, מישהו יודע? אריה א 17:24, 26 מרץ 2006 (UTC)
- ראיתי באנציקלופדיה העברית שאין לזה בסיס מוקדם (אני לא זוכר בדיוק והיא לא לידי). אחיה פ. 17:30, 26 מרץ 2006 (UTC)
- מה זה "ככתוב"? באין ניקוד איך יודעים? odedee • שיחה 17:32, 26 מרץ 2006 (UTC)
- אדייק בדברי, 'ככתוב' - כוונתי 'ככתוב בערך'. אריה א 21:19, 26 מרץ 2006 (UTC)
- אולי פספספתי משהו, אבל עד כמה שראיתי בערך לא כתוב אופן ביטוי השם... עד כמה שידוע לי כיום מבטאים באנגלית כמו בשם הכת Jehovah's witnesses, אך צפיתי במספר תוכניות היסטוריה שבהן הוצגה הגירסה Yahweh. odedee • שיחה 05:44, 27 מרץ 2006 (UTC)
- בערך נכתב כך: "רבי יעקב עמדין סבר שניקוד השם היה כמו המילה 'לְעוֹלָם', על פי הפסוק 'זה שמי לעֹלם' שחז"ל דרשוהו על איסור הגייתו ('העלמתו') של השם המפורש. זוהי ההגייה המקובלת אצל הנוצרים...". דבר זה מתאים להצעתך הראשונה, אך אני מכיר דווקא את הצורה השניה שהבאת (כאשר ה'a' נקרא בדומה ל'o'). אריה א 15:21, 27 מרץ 2006 (UTC)
- אולי פספספתי משהו, אבל עד כמה שראיתי בערך לא כתוב אופן ביטוי השם... עד כמה שידוע לי כיום מבטאים באנגלית כמו בשם הכת Jehovah's witnesses, אך צפיתי במספר תוכניות היסטוריה שבהן הוצגה הגירסה Yahweh. odedee • שיחה 05:44, 27 מרץ 2006 (UTC)
- אדייק בדברי, 'ככתוב' - כוונתי 'ככתוב בערך'. אריה א 21:19, 26 מרץ 2006 (UTC)
[עריכה] סתם לידע כללי
והיחידים שמישתמשים בשם הזה היום הם אירגון עדי יהוה
בס"ד
כתוב בשולחן ערוך סימן ה, סעיף א:
"יכוין בברכות פירוש המלות. כשיזכיר השם, יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל, ויכוין בכתיבתו ביו"ד ה"א שהיה והוה ויהיה, ובהזכירו אלקים, יכוין: שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכחות כלם."
מדהים. תודה רבה על התוספת לידע הכללי, אני באמת לא מאמין איך יכולתי להסתדר בלי זה.
[עריכה] הועבר מ"הכה את המומחה"
ה' בארכיאולוגיה וחקר המקרא המודרני
ה' היה בראשיתו אורקל מדברי אדומי-מואבי. שמו היה "ה'-יראה" או "ה'-רואי" או "ה'-ראה". הוא נזכר בסיפרי האבות, עד שמואל. העקדה נעשתה ב"הר ה' יראה", הגר פגשה את האורקל בבאר "לחי רואי", שם גם השתכן זמנית יצחק ולשם הובאה רבקה, שבט ראובן קשור בשמו (ראו- בן), שמואל היה "רואה", נביא בארו (= חוזה עתידות, רואה נסתרות ועושה קסמים) של ה'-יראה ועוד. גם "האורים והתומים" הם מלשון ראייה וכך האתר הפולחני אלון מורה המיוחס לאברהם, ואולי גם מקור המלה "תורה" התגלגלה משם האורקל ראה. משה מיזג את האורקל ה' יראה עם אל-עליון ראש הפנתיאון הכנעני. משה לא היה מונותאיסט, הוא היה פגני ככול בני תקופתו. ההארה המונותאיסטית החלה אחרי שכוהנים מצאצאי משה גורשו לענתות מירושלים בידי שלמה ונותרו ללא תשמשי קודש, שהועברו לכוהני אהרון. הד זיכרון לקשר בין האורקל לאלוהי ישראל מוצאים בספר "דברים" הדויטרונומיסטי, המדבר על הקשר בין אלוהי ישראל לשעיר (=אדום). עוד נזכר ב"מלכים", שאמציה מלך יהודה פלש לאדום, לקח את אולהי שעיר לירושלים בירתו והפך אותםו לאלוהיו (חומר מקיף בנושא ראו בסדרת ספרי "התנ"ך החילוני"). בכונתילת עג'רוד נתגלתה כתובת "ליהיה שומרון ואשרתו". על שפת כד-מנחה צויר אלוהי ישראל (לא יהודה) בדמות שור ("אביר ישראל") ולידו אשרה זוגתו בדמות פרה (ליתו, באכדית, האם לאה נקראת על שמה). ... וכמובן... רציתי להמשיך העידכון אך הטקסט נמחק, כנזכר...
- אני אישית כופר בכל מה שכתבת למעלה, אבל גם אם זו דעה מחקרית, לא הובאו שום מקורות שלטענות האלה. אם יש מקורות לטעניות ספציפיות צריך להפנות אליהם. הפניה להתנ"ך חילוני שמגדיר עצמו כמדע פופולרי איננו מקור רציני דיו. DGtal 15:47, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- מבלי להיכנס לוויכוח (שאיני מבין בו מספיק), הטקסט המחוק לא הלך לאיבוד; הוא שמור ב"גרסאות קודמות". אביעד המקורי 15:49, 13 בדצמבר 2006 (IST)
[עריכה] השם המפורש בקולנוע
הואיל ויש כאן התייחסות לשימוש בשם המפורש בספרות מן הראוי לציין גם שימושים שנעשו בקולנוע. דוגמא אחת היא הסרט אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון.
