התחייה הגותית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סגנונות בתולדות האדריכלות המערבית |
| אדריכלות ניאוליתית |
| אדריכלות מצרים העתיקה |
| אדריכלות שומרית |
| אדריכלות קלאסית |
| אדריכלות יוון העתיקה |
| אדריכלות רומית |
| אדריכלות ימי הביניים |
| אדריכלות ביזנטית |
| אדריכלות רומנסקית |
| אדריכלות גותית |
| אדריכלות הרנסאנס |
| אדריכלות הבארוק |
| אדריכלות נאו-קלאסית |
| התחייה הגותית |
| אדריכלות מודרנית |
| אדריכלות פוסט מודרנית |
| סגנונות נוספים |
 |
| פורטל האדריכלות |
התחייה הגותית או נאו־גותיקה היא תנועה באדריכלות שהחלה בסוף המאה ה-18 בבריטניה והייתה פופולרית מאוד באדריכלות של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 גם בצפון אמריקה. התחייה הגותית ניסתה לשחזר את האדריכלות הגותית של ימי הביניים באירופה אמצעים ובהקשרים מודרנים יותר. היא התפתחה במקביל לאדריכלות הנאו קלאסית של אותה תקופה שחיקתה את האדריכלות הקלאסית, גם היא הייתה נפוצה מאוד בבריטניה וארצות הברית. באותה תקופה גם שופצו והושלמו קתדרלות גותיות רבות באירופה.
אחת הסיבות לפריחת המחודשת של הגותיקה הייתה התנועה הרומנטית של המאה ה-19 שהעריצה את האדריכלות הגותית כאדריכלות רומנטית מאוד. מקור הרומנטיקה היה בצרפת של אחרי המהפכה, ואכן בצרפת באה לידי ביטוי התחייה הגותית בשיפוץ ובהשלמה של כנסיות עתיקות רבות. האדריכל ויולה לה-דוק (1814-1879), אחד החלוצים של שימור מבנים, היה פעיל מאוד במהלך תקופה זו בהשלמת חלקים של כנסיות גותיות ברוח הרומנטית של ימי הביניים. הידוע שבין מבנים אלו הוא כנסיית סיינט שאפל שבפריז. את השימור והשיפוץ של מבנים גותיים הובילו הסופר ויקטור הוגו (1802-1881), כותב הגיבן מנוטרדאם (Notredam De Paris) ופרוספר מרימה (1803-1875).
אדריכל נוסף שהושפע מרוח התחייה הגותית ופעל בברצלונה הוא אנטוני גאודי. גאודי פיתח סגנון ייחודי מאוד שהושפע גם מהאר-נובו אך שיקף ללא ספק את הרומנטיקה של האדריכלות הגותית. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בכנסיית סגרדה פמיליה.
תוכן עניינים |
[עריכה] נאו-גותיקה מול הגותיקה של ימי הביניים
התחייה הגותית ניסתה כאמור להחיות ולשחזר את סגנון ימי הביניים אך קיימים הבדלים ניכרים בין שני הסגנונות, בעיקר על הרקע ממנו צמחו. האדריכלות הגותית של ימי הביניים התפתחה מתוך רוח התקופה שבה כוחה של הכנסייה היה עצום ואילו האדם וחייו היו נושאים שוליים. הבנייה הגותית ומלאכת העיטורים היו על רקע דתי ותפישה לפיה המונומנטים נבנו עבור אלוהים ולא עבור האדם; האדריכלות שנתפשה אחרי המהפכה הצרפתית כרומנטית לא נראתה ככזו בימי הביניים. ה"גותיקה" של המאה ה-19 צמחה מתוך הסתכלות אחרת על הבנייה המפוארת מהעבר. פער זה הוביל גם לצורה אחרת של בינוי ושל אורנמנטיקה.
חשוב לזכור כי המראה התחרתי של הקתדרלות הגותיות והפאר הרב שהקרינו, נבע בין השאר בזכות ריבוי העיטורים ופרטי הפיסול שעטפו אותן. המציאות החברתית-כלכלית בימי הביניים איפשרה בנייה מסוג כזה על ידי ניצול העם על ידי מיסוי ושימוש במאות בעלי מלאכה לאורך זמן לטובת מפעל הבנייה. המציאות החברתית בעידן התעשייתי לא יכלה להרשות סוג כזה של עבודה ולכן הבנייה הנאו-גותית נעשתה בכלים אחרים שהובילו בסופו של דבר גם לאדריכלות שונה.
[עריכה] מבנים נאו גותיים ידועים
במהלך המאה ה-19 נבנו מבני ציבור רבים בסגנון הנאו-גותי. מרביתם כנסיות וחלקם גם בנייני פרלמנט, מבנים באוניברסיטאות ואף בנייני משרדים. ביניהם ניתן למנות את:
[עריכה] קתדרלות
[עריכה] מבני ממשל
[עריכה] גורדי שחקים
- בניין סינגר, ניו יורק
- בניין וולוורת', ניו יורק
- מגדלי התאומים לא היו חלק מסגנון זה אך עיצוב החזית וסיומת המגדלים אשר הזכירו מעט את צריחי קתדרלת נוטרדאם היו "מחווה לגותיקה" שעשה האדריכל מינורו יאמאסקי.
[עריכה] נאו גותיקה בארץ ישראל
בארץ ישראל נבנו מעט מאוד בניינים נאו-גותים:
- הכנסייה הסקוטית סנט אנדרוס, הסמוכה לתיאטרון החאן בירושלים. הכנסייה תוכננה בראשית המאה ה-20 ונבנתה בין השנים 1927 - 1930. הבניין תוכנן על ידי האדריכל הבריטי קליפורד הולידיי שפעל בארץ בתקופת המנדט. בפרויקט זה השתתף גם האדריכל היהודי זולטן שמשון הרמט שתכנן בירושלים מבנים רבים עד לשנות ה-80.
- כנסיית עמנואל ביפו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: התחייה הגותית |
- רשימת מבנים נאו-גותיים בוויקיפדיה האנגלית
- ספרו של ויולה לה-דוק על אדריכלות צרפתית, בויקיספר הצרפתי
