New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
ברצלונה - ויקיפדיה

ברצלונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בעיר ברצלונה. לערך העוסק במשמעויות אחרות של השם "ברצלונה", ראו ברצלונה (פירושונים).
ברצלונה
דגל ברצלונה
דגל ברצלונה
הסגרדה פאמיליה
מדינה ספרד
ראש העירייה ז'ורדי אראו (Jordi Hereu)
שטח 104 קמ"ר
תאריך ייסוד 15 לפני הספירה לערך
אוכלוסייה
 - עירונית

1,593,075 (2005)
קו רוחב
קו אורך
'41°23 צפון
'2º11 מזרח
אזור זמן UTC +1
אתר רשמי
מיקום העיר ברצלונה

מיקום העיר ברצלונה בספרד

מראה מהנמל
מראה מהנמל

ברצלונהספרדית ובקטלאנית: ברסלונה, Barcelona) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה בצפון מזרח ספרד. נקודת הציון שלה היא (41º 23' N, 2º 11' E). העיר היא השנייה בגודלה בספרד אחרי הבירה מדריד, והיא שוכנת לחופי הים התיכון, 160 ק"מ דרומית לרכס הרי הפירינאים. אוכלוסייתה מונה כ-1.6 מיליון תושבים והיא מהווה מרכז מטרופוליטני לשלושה מיליון איש. השפות המדוברות הן קטלאנית וספרדית. העיר אירחה את המשחקים האולימפיים של 1992.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

העיר נוסדה בשנת 15 לפני הספירה על ידי חמילקרת לאחר המלחמה הפונית הראשונה, כמושבה של ממלכת קרתגו. בהמשך, הפכה לעיר רומית שמרכזה בגבעת מונס טאבר ("Mons Taber") במסגרת כיבושו של חצי האי האיברי על ידי הרומאים. שם העיר הרומית: "מושבת ג'וליה אוגוסטה פאבנטיאה פטרנה ברקינו" (Colonia Julia Augusta Faventia Paterna Barcino) שהייתה עיירה קטנה הסמוכה לעיר המחוז טאראגונה. שרידי עיר זו התגלו תחת הפלאסה דל ריי ומוצגים במוזיאו דהיסטוריה דה לה סיטאט. על פי מסורות אחדות נטען שהעיר הוקמה על ידי חיילים קרתגים לפני המלחמה הפונית השנייה אשר במהלכה נכבש היישוב בידי סקיפיו אפריקנוס ואז קיבלה את השם BARCINO בסיס לשמה הנוכחי, אולם אין ראיות ארכיאולוגיות לטענה זו.

הבזיליקה הנוצרית הראשונה נבנתה בעיר בשנת 343. העיר נכבשה על ידי הויזיגוטים במאה ה-5, והמוסלמים המורים כבשו אותה ב-713. ב-801 נכבשה על ידי קרל הגדול שהפך את העיר למושב המלכים הספרדיים מארשה היספניקה - אזור שהיה בשליטת דוכס ברצלונה כאזור ביטחון בין צרפת הנוצרית לספרד המוסלמית. בשנת 985 נבזזה העיר על ידי אל מאנסור. דוכסות ברצלונה כבשה שטחים סמוכים, ב-1137 השיא רמירו השני מלך אראגון את בתו פטרונילה בת השנה לרוזן ברצלונה, רמון ברנגר הרביעי, ופרש למנזר, ובכך למעשה אוחדו ממלכת אראגון ורוזנות ברצלונה ליישות אחת - ממלכת אראגון וקטלוניה, בירת הממלכה - ברצלונה זכתה לפריחה תרבותית וכלכלית.

התחלת ירידת קרנה של העיר הייתה כאשר הוחלט כי היא תפסיק לשמש כעיר בירה, וכי בירת הממלכה תהיה נאפולי.

האיחוד בין אראגון וקסטיליה בעקבות נישואי "המלכים הקתולים", פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה ב-1469 הביא להמשך ירידה במעמדה של העיר והתהליך נמשך עם גילוי אמריקה מצד אחד והתחזקות הצי העותומני מצד שני.

אוניברסיטת ברצלונה נוסדה בשנת 1450.

במהלך מלחמת הירושה הספרדית, בשנת 1714 נבזזה ונהרסה העיר. נפוליאון בונפרטה סיפח את העיר לאימפריה הצרפתית הראשונה והמליך את אחיו, יוסף בונפארט למלך ספרד. לאחר תבוסת נפוליאון הוחזרה העיר לשליטת ספרד.

במהלך המאה ה-19 הגיעה המהפכה התעשייתית לעיר והעיר גדלה ויצאה מבין החומות. תערוכה עולמית נערכה במקום בשנת 1888 במסגרתה נבנו שער הניצחון ומוזיאון הזאולוגיה של ברצלונה, והעיר הורחבה במסגרת פרויקט "ההרחבה" (אישמפלה).

ברצלונה הייתה מקום מרכזי של אנרכיזם במהלך השבוע הטראגי של שנת 1909 בו נשרפו כנסייות העיר. בימי מלחמת האזרחים הספרדית (בין השנים 1939-1936) ישבה בעיר הממשלה הרפובליקנית כאשר הגנרל פרנקו כבש את הבירה מדריד.

החל משנות ה-70 במאה ה-20 החלה התעוררות של השפה והתרבות הקטאלנית.

בשנת 1984 בחרה אונסקו להנציח את פועלו של אנטוניו גאודי ולהכריז על המבנים שתכנן בעיר וביניהם כנסיית הסגרדה פמיליה (Sagrada Familia) כאתר מורשת עולמית. בשנת 1997 הכריזה אונסקו גם על המבנים שתכנן הארכיטקט לואיס דומנש אי מונטאנר (Lluís Domènech i Montaner) "אתר מורשת עולמית".

[עריכה] גיאוגרפיה

מחוזות העיר
מחוזות העיר

העיר מצוייה בין נהר בסוס בצפון, הים התיכון במזרח ונהר יוברגט והרי טיבידאבו במערב.

שטח העיר המטרופוליטני כ-500 קמ"ר.

העיר מחולקת למספר שכונות:

  • סיאוטאט ולה (העיר העתיקה): אל ראבאל, בארי גותיק, ובארי דה לה ריברה.
  • אישמפלה (ההרחבה).
  • מונטג'ואיק
  • לז קורטז
  • סאריה - סנט גרבאסי
  • גראסיה
  • הורטה גווינרדו
  • נואו באריס
  • סאנט אנדרו
  • סאנט מארטי

[עריכה] אקלים

אקלים ברצלונה
אקלים ברצלונה

אקלים העיר הוא אקלים ים תיכוני מתון (בזכות הים הקרוב). ממוצע המשקעים הוא כ-1,000 מ"מ בשנה, ורובם יורדים בחורף. הטמפרטורה הממוצעת בחודש החם בשנה, אוגוסט, היא 24 מעלות. הטמפרטורה הממוצעת בחודש הקר של השנה, ינואר, היא 8 מעלות.

[עריכה] דמוגרפיה

 1900-2005
1900-2005

ברצלונה היא העיר השנייה בגודלה בספרד. בעיר כ 1.6 מליון תושבים, רובם קטלנים והשאר ספרדים מאזורים אחרים וכ-230,000 מהגרים (בעיקר מאמריקה הלטינית: אקוודור, ארגנטינה וקולומביה; מרוקו, פקיסטן וארצות מזרח אירופה: אוקראינה ורומניה).

[עריכה] תחבורה

ברצלונה היא עיר הנמל המרכזית של ספרד. נמל ברצלונה הוא אחד הנמלים בעלי התעבורה הגדולה באירופה כולה. שדה התעופה הבינלאומי אל פרט נמצא בעיירה הסמוכה אל פרט דה לוברגט (El Prat de Llobregat).

העיר מקושרת למערכת הרכבות הספרדית RENFE, הרכבת המהירה AVE צפוייה להתחבר לעיר בשנת 2007.

בעיר מערכת אוטובוסים, חשמליות, וכן מערכת הרכבת התחתית של ברצלונה הפרוסה במרכז העיר.

[עריכה] כלכלה

ברצלונה היא העיר התעשייתית השנייה בגודלה בספרד, עיר מסחר, מרכז אדמיניסטרטיבי (ממשלת קטלוניה והגופים הנלווים ממוקמים בה), וכן מרכז תרבות ותיירות (כ-17% מהמועסקים בעיר עוסקים בשירותי תיירות והמלונאות).

[עריכה] תרבות והשכלה

העיר מהווה מרכז אמנותי חשוב, פעלו וועלים בה אומנים רבים בתחומים מגוונים, מבין הידועים: הארכיטקט והפסל גאודי, הציירים דאלי, פיקאסו, וכן מירו.

בין מוסדות ההשכלה הגבוהה שבעיר ניתן למנות את אוניברסיטת ברצלונה שנחשבת אחת האוניברסיטאות הוותיקות באירופה, אוניברסיטת פומפאו פברה, האוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה, האוניברסיטה הטכנית של קטלוניה, אוניברסיטת רמון לול והאוניברסיטה הבינלאומית של קטלוניה.

[עריכה] מוזיאונים

מוזיאון חואן מירו
מוזיאון חואן מירו

בעיר מספר רב של מוזיאונים ובהם מכון חואן מירו, מוזיאון פיקאסו, המוזיאון הלאומי לאומנות של קטלוניה, המוזיאון לאומנות עכשוית של ברצלונה (MACBA), מכון אנטוני טאפייס ועוד.

[עריכה] ספורט

בעיר ברצלונה מצויות שתי קבוצות כדורגל ברמה בינלאומית:

בעיר קבוצת כדורסל, כדוריד והוקי.

העיר הינה אתר פופולרי למחליקי סקייטבורד בשל הפארקים הפתוחים הרבים בו.

[עריכה] יהודים בברצלונה

כנראה שהיהודים הראשונים הגיעו לברצלונה עוד בשלהי התקופה הרומית, המלך המודח הורדוס אנטיפס הוגלה לגאליה ומשם, על פי דבריו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, עבר לקטלוניה ושם נפטר.

לאחר חורבן בית המקדש השני על ידי טיטוס בשנת 70 לספירה, עזבו יהודים רבים את ארץ ישראל, חלקם הגיעו לקטלוניה, וכדרכם של יהודים באותה תקופה התיישבו בעיר המחוז, היא ברצלונה.

במהלך האלף הראשון לספירה התבססה בעיר קהילה יהודית משמעותית אשר קברה את מתיה על גבעה סמוכה, הנודעת היום כמונז'ואיק (הר היהודים). מאותה תקופה יש גם עדויות על חליפת מכתבים בין חכמי ברצלונה לקהילות יהודיות אחרות.

במהלך השנים התבססה הקהילה והוציאה מתוכה את:

  • רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (רשב"א) (1235 - 1310) יליד העיר, נחשב לגדול חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, ומגדולי חכמי ישראל שבכל הדורות.
  • רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה).

למדו בעיר ופעלו בה:

ההתדרדרות במצבם של יהודים החלה עם התפשטות המגפה השחורה, כאשר כמו במקומות נוספים האשימו אותם בהפצתה. המצב הלך והחמיר ויהודים נושלו ממשרות ציבוריות, עד שב 1401 גורשו היהודים מברצלונה.

היישוב היהודי בברצלונה חודש רק במאה ה-19, והאוכלוסייה גדלה כשקלטה פליטים שהגיעו אליה במלחמת העולם הראשונה. מאז ועד היום חלו עליות וירידות בכמות היהודים, אולם נשמר רצף התיישבות.

[עריכה] אתרים בעלי חשיבות

[עריכה] בארי גותיק - הרובע הגותי

מרכזה של העיר, הרובע הגותי (Bari Gothic) נשמר במתכונתו מימי הבינים והתקופה הרומית. ברובע זה נמצאת הקתדרלה של העיר- קתדרלת יולליה הקדושה, וכן מספר מוזיאונים ובהם מוזיאון פיקאסו.

[עריכה] ראמבלאס

מקור המילה שיבוש של המילה הערבית רמל - חול, שדרות הרמבלה יורדות ממרכז העיר (כיכר קטלוניה מילולית מקטלונית: פלאצה קטלוניה) אל הים. סידרה של רחובות המצוייה דרומית מערבית לרובע הגותי נקראת הרמבלאס. רחובות אלה, הפלאסה ריאל ושוק המזון לה בוקרייה הסמוך להם מהווים אתר תיירות פופולרי. בקצה הדרומי של שדרות הרמבלס, סמוך לנמל, מצוי עמוד קולון לזכרו של כריסטופר קולומבוס.

[עריכה] בנייני המודרניסטה

העיר ברצלונה ידועה בבניינים היחודיים המצויים בה אשר נבנו בסגנון המכונה מודרניסטה. בניינים אלה נבנו בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 במסגרת פרויקט ה"הרחבה" - במסגרתו נבנה רובע בשם זה - "אישמפלה" (בקטלנית: ההרחבה). הידוע בארכיטקטים שבנה בסגנון זה היה אנטוני גאודי ובנייניו הידועים כוללים את פלאו גואל, פארק גואל, כנסיית סגרדה פמיליה אשר בנייתה החלה בשנת 1882 וטרם הסתיימה (הבנייה צפוייה להסתיים בין 2020 ל-2060). כמו כן באזור ה"הרחבה" של העיר שנבנה בתחילת המאה ה-20 מצויים קאזה מילה (לה פדררה), קאזה באטלו, קאזה אמטלר וקאזה לאו מוררה. בניינים נוספים בסגנון המדורניסטה כוללים את פאלאו דה לה מוזיקה קטלניה שתוכנן על ידי לואיס דומנש אי מונטאנר בשנת 1908.

[עריכה] מונטג'ואיק וטיבידאבו

העיר ברצלונה ממוקמת בין גבעת מונטג'ואיק (הר היהודים) הנמצאת מערבית לנמל ברצלונה, לבין גבעת טיבידאבו הנמצאת בצפון העיר.

על גבעת מונטג'ואיק, שגובהה כ-200 מטרים, מצויים המוזיאון הלאומי לאומנות של קטלוניה, מוזיאון חואן מירו לאמנות מודנית, מתקני האולימפיאדה ובהם האצטדיון האולימפי שנבנה לקראת המשחקים האולימפיים של 1992, ואולם פלאו סאן ג'ורדי בתכנונו של האדריכל היפני אראטה איסוזאקי.

על גבעת טיבידאבו, שגובהה 512 מטרים, מצוי פארק שעשועים גדול ומספר כנסיות, הידועה בהן היא וכנסיית "הלב הקדוש" (El Sagrat Cor).

[עריכה] אתרי מורשת עולמית

אונסקו הכריז על מספר אתרי מורשת עולמית בברצלונה:

[עריכה] פארקים וגנים ציבוריים

העיר ברצלונה ידועה בשטחים הירוקים הרבים שבה. בעיר פארקים רבים, כיכרות ושדרות רחבות ירוקות, שהידועה בהם היא שדירת הרמבלאס. בין הפארקים הידועים מצויים:

  • פארק גואל בתכנונו של אנטוני גאודי משנת 1914. הפארק נפתח לציבור בשנת 1922.
  • פארק מונטג'ואיק (הר היהודים) שימש אתר לתערוכה הבינלאומית של ברצלונה בשנת 1929. הפארק תוכנן על ידי ז'אן פרסטייר (Jean C. N. Forestier ) וניקולס רוביו טודורי (Nicolas M. Rubio Tuduri) ומצויים בו מוזיאונים רבים. בהם הביתן הגרמני, הידוע גם כביתן ברצלונה, שתוכנן על ידי האדריכל לודוויג מיס ואן-דר-רוהה ונבנה עבור התערוכה של 1929 ושוחזר בשנת 1986. במקום נמצא האצטדיון האולימפי שנבנה עבור משחקי הקיץ האולימפיים ותוכנן על ידי ויטוריו גרגוטי.

בעיר מבוצעת תוכנית הרוכשת שטחים פרטיים ושטחים ריקים ובונה בהם פארקים ציבוריים. כמו כן, בכל שכונה חדשה הנבנית מוקצה שטח עבור פארק ציבורי.

[עריכה] ערים תאומות

[עריכה] גלריית תמונות

הרמבלאס
הרמבלאס
מגדל התיקשורת במונטג'ואיק
מגדל התיקשורת במונטג'ואיק
פארק דיאגונל מאר
פארק דיאגונל מאר
הנמל הישן
הנמל הישן

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברצלונה

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu