וידאו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וידאו (מלטינית: Video - רואה). וידאו זו טכנולוגיה המשתמשת ב אותות אלקטרוניים לשם צילום, הקלטה, עיבוד אותות וידאו, איכסון, שידור ואחר כך צפיה ברצף של תמונות המייצגת קטע נע (סצינה) הדומה למציאות או מציאות מדומה על ידי אנימציה. טכנולוגית הוידאו פותחה לראשונה למערכות טלוויזיה מקצועיות, מאוחר יותר התפתחה בפורמטים שונים כדי לאפשר הקלטת וידאו גם לצרכן הביתי. אפשר לצפות בוידאו במגוון של מכשירים, טלויזיות, צגי מחשב, מקרנים ונגנים שונים. השימוש בוידאו נפוץ גם בהנדסה, מדעים ריגול ומעקב. בישראל המונח וידאו מתייחס גם למכשיר המקליט ומנגן אותות וידאו וקול על גבי קלטות.
בדרך כלל מקובל להזרים מהתקן אחד למישנהו רצף של תמונות סטאטיות (הקרויות פריימים) הנותנות תחושה של תנועה לעין האדם. בטלוויזיה ישנם 25 פריימים לשנייה (בשיטת השידור PAL) או 29.97 פריימים לשנייה (בשיטת השידור NTSC). בקולנוע מוצגים 24 פריימים בשנייה. בפורמטים דיגיטלים פורמט התמונה הסטטית יכול להיות בסוגים שונים, החל מרצף של תמונות bitmap, דרך הצגת רצף של תמונות דחוסות בפורמט כמו JPEG וכלה בהצגת פריים מלא אחת לכמה פריימים, וביניהם הצגת השינויים בתמונה מפריים למשנהו (בפורמט MPEG-2, למשל, נרשמת תמונה מלאה בכל 16 פריימים). ישנן שיטות נוספות של קידוד ודחיסת וידאו.
כל פריים מחולק לשני שדות (Fields) וכל שדה מכיל חצי מהמידע הויזאולי כך ששדה אחד מציג את הקווים האופקיים הזוגיים והשדה שלאחריו יראה את הקווים האופקיים האי-זוגיים וכן הלאה. במכשירי הטלוויזיה הנפוצים ביותר (CRT - Cathode Ray Tube או שפופרת אלומות קתודיות) כל שדה מוצג בנפרד כך שלמעשה קצב ריצוד המסך הוא 50 הרץ (בפורמט PAL).
בפורמט הדיגיטלי מצורפת לכל פריים שורת מידע ובה נתונים לגבי הפריים. נתונים אלו יכולים להכיל מידע מגוון כגון צורת הקידוד של התמונה, שם הסצנה ואף מידע טכני אודות הצילום כגון דגם המצלמה, שעת הצילום ואפילו הגדרות צמצם, מהירות סגר וכיו"ב.
טיפול בוידאו מצריך משאבים רבים ורוחב פס גדול, מכיוון שמדובר בכמות גדולה מאוד של מידע. לשם דוגמה סרטון של שנייה של תמונת VGA צבעונית בפורמט bitmap, צורך נפח של כ-23 מגהבייט. (640 כפול 480 פיקסלים, כפול 3 (צבעי יסוד RGB) כפול 25 תמונות בשנייה). מכיוון שנפח הנתונים הוא רב, מקובל להשתמש בשיטות דחיסה שונות לשם הקטנת המידע. לצרכים תעשייתים שיש בהם עיבוד מידע של הוידאו בזמן אמת, מקובל להשתמש במצלמות גווני אפור, המקטינות את הנפח לשליש ושומרות נתונים של פיקסל בבית אחד ולא בשלושה בתים (256 גוונים אפשריים). באינטרנט מקובל להזרים מידע בגודל של רבע פריים (320 כפול 240 פיקסלים), שצורך רק רבע נפח, (230.4K לפריים). כוונת (Viewfinder) עם תמונת שחור לבן משמשת מצלמות מקצועיות בשל אורך החיים והדיוק של מסך שחור-לבן לעומת מסכי LCD, למשל.
מאז המצאת הוידאו הציבור הגדול היה בעיקר צרכן של טכנולוגיה זו בסרטים ובטלוויזיה, אך בתחילת המאה העשרים ואחת השימוש בצילום ויצירת וידאו בידי הציבור נעשה לדבר נפוץ, עקב פיתוח מצלמות וידאו ביתיות לצילומים ביתיים ומצלמות WEB פשוטות וזולות לשימוש בועידות וידאו דרך האינטרנט.
לצורך העברת וידאו דיגיטלי ברשתות מחשבים (ובאינטרנט בכלל) קיים פרוטוקול מיוחד בשם UDP במקום פרוטוקול TCP. אחד מההבדלים הבולטים שבין שניהם, הוא שפרוטוקול הUDP הינו מיועד לתעבורה של מידע ויזואלי, ובשל כך הוא סלחני, מכיוון שאינו חייב להיות מדויק כמו בפרוטוקול של מידע ספרתי או טקסטואלי, שבו הדיוק חייב להיות ברמה של ביטים בודדים.
[עריכה] פורמטים
שיטות שידור והעברת וידאו אנלוגיים
תצורות אות וידאו אנלוגי חשמלי ומחברים
- RF
- composite video
- component video
- S-Video
- RGB
תצורות אות וידאו דיגיטלי
- s.d.i.
תצורות וידאו אנלוגיות על סרט וידאו
- "2 Quadruplex videotape סרט (Ampex)
- BBC VERA (פורמט ניסיוני בלבד)
תצורות וידאו אנלוגיות על קלטות וידאו
- U-matic (סוני)
- Betamax (סוני)
- Betacam
- Betacam SP
- Betacam SX
- (VHS (JVC
- (S-VHS (JVC
- (VHS-C (JVC
- (Video 2000 (Philips
- 8mm tape
- Hi8
פורמטי אחסון וידאו דיגיטליים
- D1 (סוני)
- D2 (סוני)
- D3
- D4
- D5
- Digital Betacam (סוני)
- Betacam IMX (סוני)
- (D-VHS (JVC
- DV
- MiniDV
- Digital8 (סוני)
תצורות אחסון אופטיות
- DVD
- Laserdisc
תקני וידאו דיגיטלי נבחרים
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: וידאו |
