PAL
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
PAL הינה שיטת שידור טלוויזיה המקובלת במרבית מדינות העולם, כולל אירופה וישראל, בניגוד לשיטת ה-NTSC המקובלת בארצות הברית, קנדה, יפן, דרום קוראה, הפיליפינים ומספר מדינות נוספות וכן בניגוד לשיטת ה SECAM המקובלת במדינות ברית המועצות לשעבר, צרפת ומספר מדינות באפריקה.
בשיטת PAL הוידאו מחולק ל-25 פריימים בשנייה. כל פריים מחולק לשני שדות, ובכל שדה מחצית מכמות המידע. תותח האלקטרונים במכשירי הטלוויזיה הביתיים הנפוצים סורק את המסך מלמעלה למטה. בכל פריים נסרק המסך פעמיים. בסריקה הראשונה, מודלקים רק הקווים האי-זוגיים, זהו השדה הראשון (שדה עליון). בסריקה השנייה מודלקים רק הקווים הזוגיים, זהו השדה השני (שדה תחתון). מכאן מגיע שם השיטה, שהוא ראשי התיבות המיצגים: Phaze Alternate Lines - קווים מתחלפים.
על-מנת למנוע הפרעות חשמליות, השיטה בנויה מ-25 פריימים בשנייה. כך, בארצות בהן זרם החשמל הוא זרם חילופין במהירות של 50 חילופים בשנייה (50 הרץ) כמו בישראל ובאירופה, מתבצע החילוף כאשר קרן האלקטרונים חוזרת לנקודת הפתיחה בסריקה.
בשיטת PAL ישנם 768 קוים אופקיים (מתוכם מוצגים 720), ו-576 קוים אנכיים (מתוכם מוצגים 540). שיטות חדשות מתחילות כיום להיות שמישות בשוק השידור (HD), ומאפשרות שידור ברזולוציה גבוהה יותר.
