ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקאית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקאית היא ועדת חקירה של בית הנבחרים של ארצות הברית שחקרה מה שהוגדר כפעילות של קומוניזם ותעמולה אנטי-אמריקאית בארצות הברית של שנות החמישים. רבים גינו בחריפות את פעולת הוועדה, בטענה שהרסה את הקריירה לאנשים רבים עקב דעותיהם הפוליטיות.
הוועדה צמחה מוועדת חקירה מיוחדת שהוקמה בשנת 1938 ועסקה בעיקר באמריקאים ממוצא גרמני ובפעילותם בארגונים נאציים ובקו קלוקס קלאן, אך עסקה גם בפעילות קומוניסטית. האלי פלאנאגן, ראש פרויקט התיאטרון הפדרלי, זומן בשנת 1938 להופיע בפני הוועדה ולהשיב לטענה שהפרויקט מוצף בקומוניסטים.
בשנת 1946 הפכה הוועדה לוועדה קבועה של בית הנבחרים. בשנת 1969 שונה שם הוועדה לשם "הוועדה לביטחון פנים", ובשנת 1975 היא בוטלה.
עיקר פרסומה של הוועדה בא מפעולתה לחקר מעורבות קומוניסטית בממשל האמריקאי. גורמים שמרניים בקונגרס, ובפרט הסנאטור ג'וזף מקארתי, גילו חשדנות רבה כלפי אנשים בעלי זיקה לקומוניזם, בפרט על רקע "המלחמה הקרה", וראו בהם אנשים בעלי נאמנות כפולה המהווים סוכנים של ברית המועצות. הוועדה, בהובלתם של חברי קונגרס כריצ'רד ניקסון, הביאה להרשעתו של עובד משרד החוץ האמריקני, והבכיר בממשל טרומן, אלג'ר היס, על עדות שקר, כחלק מהאשמתו בהיותו מרגל סובייטי.
בהמשך דרכה התמקדה הוועדה בחקר פעילות קומוניסטית בהוליווד, ויצרה "רשימה שחורה" של אנשי קולנוע חשודים. אחד מקורבנותיה של הוועדה היה צ'רלי צ'פלין, שנאלץ לעזוב את ארצות הברית. קורבן נוסף היה המחזאי ברטולט ברכט, שבעקבות חקירתו היגר לשווייץ.
