זכות השתיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכות השתיקה היא זכות השמורה לאדם הנמצא בחקירה משטרתית, שלא להפליל את עצמו, ולשתוק במקום לענות לשאלות חוקריו, כאשר תשובה לשאלות אלה עלולה להפלילו. זכות השתיקה היא אישית, כלומר היא באה למנוע הפללה עצמית, אך אין להשתמש בה כדי למנוע הפללה של אדם אחר.
זכות השתיקה ואי-ההפללה העצמית קיימת בכל מערכות המשפט הנהוגות במערב, כולל המשפט הישראלי. היא נחשבת לאחת מזכויות האדם בכלל, ולחלק מהזכות להליך הוגן בפרט. גישה זו נהוגה גם במשפט העברי, המחמיר אף יותר עם הרשויות, בקביעה "אין אדם משים עצמו רשע" - גם הודאה שנתן אדם נגד עצמו מרצון חופשי אינה קבילה. החוק בישראל אימץ את העיקרון שעל-פיו אסור להכריח אדם להעיד נגד עצמו, אך הוא מקבל עדות כזו אם היא ניתנה מרצון חופשי.
העיקרון העומד מאחורי גישה זו הוא כי כל אדם נחשב לחף מפשע אלא אם כן הוכח אחרת. חובת ההוכחה חלה על המאשים, קרי על המשטרה ופרקליטות המדינה, ואין אדם צריך להוכיח את חפותו, ואף אינו חייב לומר דברים שעלולים להפלילו.
בחוקת ארצות הברית מופיעה זכות השתיקה בתיקון החמישי לחוקה. כמו כן, בהחלטה מפורסמת של בית המשפט העליון בארצות הברית מיוני 1966 (Miranda vs. Arizona) קבע השופט וורן כי הודאה שנגבית במשטרה מעציר שלא הובהרו לו זכויותיו לא תהיה ראיה קבילה במשפטו. מאז מונחים שוטרים בארצות הברית כי בכל נוהל מעצר יש להודיע לעציר כי זכותו לשתוק, וכי יש לו זכות לייצוג משפטי מטעמו או מטעם המדינה. נוסח ההודעה הקבוע הוא:
"You have the right to remain silent, anything you say may and will be used against you in a court of law."
(תרגום: יש לך הזכות להמשיך לשתוק, כל דבר שתאמר עשוי לשמש ואף ישמש נגדך בבית משפט.)
[עריכה] זכות השתיקה לאישי ציבור בישראל
לתודעת הציבור בישראל חדרה זכות השתיקה כאשר שר הפנים, אריה דרעי, בחר לנצל אותה במהלך כל חקירתו במשטרה בעניין חשדות שהופנו נגדו. לאחר מכן השתמשו בזכות זו אישי ציבור נוספים, ובהם ח"כ יצחק הרצוג, ח"כ נעמי בלומנטל, ח"כ שלמה בניזרי, וגלעד שרון, בנו של ראש הממשלה אריאל שרון. שתיקתם של אישי ציבור, בפרט כאשר הם מכהנים בתפקידם, עוררה זעם רב, ועלתה הצעה לחייב איש ציבור לפרוש מתפקידו הציבורי כאשר הוא בוחר לממש את זכות השתיקה. בינואר 2003 ראש הממשלה אריאל שרון אף פיטר עקב כך את נעמי בלומנטל מתפקידה כסגנית שר.
ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שדנה בסוגיה זו, יצאה בהצהרה לפיה "אין זה ראוי שנבחרי ציבור ועובדי ציבור במשרות בכירות ישמרו על זכות השתיקה". פרופ' קנת מן, הסניגור הציבורי, שנכח בדיון זה, הביע דעה הפוכה: "המשטרה נוהגת בתחבולות ומעשי רמיה. הדרך היחידה של נחקר להתגונן היא זכות השתיקה. הפריבילגיה של חפים מפשע היא להגן על עצמם מפני השגת מידע שלא כדין". ב-19 במאי 2004 דחתה הכנסת הצעות חוק פרטיות שבאו לצמצם את זכות השתיקה של נבחרי ציבור.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- עו"ד אברהם פכטר, זכות השתיקה, באתר NFC.
- ועדת חוקה: זכות השתיקה אינה ראויה לנבחר ציבור, באתר ynet.
- אפרת וייס, רובינשטיין ולפיד תוקפים את שתיקתו של גלעד שרון, באתר ynet.
