ארל וורן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארל וורן (19 במרץ 1891 - 9 ביולי 1974), משפטן ופוליטיקאי אמריקאי. היה מושל קליפורניה, ומועמד לסגן הנשיא מטעם המפלגה הרפובליקנית, אך ידוע בעיקר כאחד מגדולי נשיאי בית המשפט העליון הפדרלי. בכהונתו זו תרם רבות לקידום זכויות האזרח בארצות הברית.
[עריכה] חייו
וורן נולד בלוס אנג'לס כבנו של מהגר נורבגי, רכש השכלתו המשפטית באוניברסיטת ברקלי. אחרי כמה שנות עבודה במגזר הפרטי פנה לשירות הממשלתי. ב-1935 התמנה לתובע באחד המחוזות ורכש מוניטין כמי שמטפל בפושעים ביד קשה. ב-1939 התמנה לתובע הכללי של קליפורניה. ב-1942 זכה במשרת מושל המדינה מטעם הרפובליקנים. ב-1946 השיג הישג מיוחד במינו, שהתאפשר עקב חוקי הפריימריז יוצאי הדופן של קליפורניה באותה תקופה. הוא רשם את עצמו לבחירות המקדימות של המפלגות הגדולות של המדינה וזכה בכולן - כך שבהתמודדותו בבחירות הכלליות לא היו לו מתחרים, והוא נבחר לכהן כמושל תקופה שנייה.
כמושל סייע לבסס את השגשוג הכלכלי שהאריך בקליפורניה עוד שני עשורים אחריו, הוא גם ביסס את מערכת החינוך הגבוה במדינה.
לגנאי זכורה תמיכתו בכליאת היפנים בארצות הברית בעת מלחמת העולם השנייה. בזקנתו סיפר שהתנהגותו אז מעוררת בו בדיעבד רגשי אשמה כבדים.
ב-1948 חבר למועמד לנשיאות תומס דיואי, והתמודד על משרת סגן הנשיא, אך הנשיא הדמוקרטי הארי טרומן ניצח ברוב דחוק.
ב-1953 מינה אותו הנשיא דווייט אייזנהאואר לנשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית. מינוי זה, שבמסגרתו הפך אדם שמעולם לא שימש כשופט לראש השופטים במדינה, היה כנראה תוצאה של דיל פוליטי שבמסגרתו פעל וורן להצלחת הנשיא בקליפורניה. לאייזנהאואר, שהיה סבור שהמינוי מחזק את הקו השמרני בבית המשפט, ציפתה הפתעה. עד פרישתו ב-1969, עמד וורן מאחורי שורה של פסיקות מהפכניות. בערוב ימיו צוטט אייזנהאואר כמי שאומר כי מינוי וורן היה הטעות הגדולה ביותר בחייו.
ב-1954, זמן קצר מאוד לאחר מינויו של וורן, ובעקבותיה, החליט בית המשפט פה אחד כי הפרדה בין גזעים בבתי ספר אינה חוקתית. קביעה זאת, פסק דין בראון נגד מועצת החינוך, הייתה לאבן דרך במשפט החוקתי באמריקה, ובתנועה לשיוויון בארצות הברית. ההחלטה המהפכנית נכתבה על-ידי וורן, ששיכנע את חבריו השופטים לתמוך בה.
החלטות דרמטיות נוספות של בית המשפט בראשות וורן מנעו את הנוהג שלפיו למחוזות בחירה גדולים של שחורים ניתן נציג אחד בלבד בבית הנבחרים, וחייבו את השוטרים להצהיר בפני העצור על זכויותיו (פסיקה שאין צופה בסדרות טלוויזיה אמריקניות שלא שמע עליה).
השינויים שהוביל וורן לא היו קונצנזוס. במדינות הדרום נפוצו סטיקרים שקראו להדחתו, ופוליטיקאים שמרנים דיברו בגנותו בחריפות. עם זאת, ההיסטוריה שפטה את וורן בצורה שונה לחלוטין והוא נחשב השופט החשוב והמשפיע ביותר בארצות הברית במאה ה20.
ארל וורן עמד בראש ועדת וורן שהסיקה כי מאחורי ההתנקשות בנשיא ג'ון קנדי עמד אך ורק אדם אחד, לי הארווי אוסוואלד. קביעה זו שנויה במחלוקת, אך לא הוכח שיש בטענות שכנגד דבר מה ממשי המבדיל אותן מתאוריות הקשר הרגילות הנפוצות בציבור אחרי כל התנקשות פוליטית.
