חידון התנ"ך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חידון התנ"ך הוא חידון בקיאות בתנ"ך, שהפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל.
יוזמת המפעל הייתה אורה הרצוג, רעייתו של מי שהיה לימים נשיא המדינה, חיים הרצוג.
תוכן עניינים |
[עריכה] החידונים הראשונים
במסגרת החידון הראשון ב-1958, שנועד למבוגרים, נרשמו אלפים מתושבי המדינה שהוזמנו לבחינות קבלה, והטובים שבהם הוזמנו לחידונים מחוזיים שנערכו בארבעה מקומות בארץ. אלה שקיבלו את המקומות הטובים בתחרויות המחוזיות הוזמנו להשתתף בחידון הארצי, כשביניהם דמויות ידועות דאז כמו המשורר יצחק שלו והבלשן רפאל ספן.
בחידון הארצי שנערך ב-4 באוגוסט 1958 בבנייני האומה בירושלים, ושודר ברדיו בשידור ישיר, כיכב צעיר כבד לשון, פקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים, שבגלל מצב כלכלי קשה נאלץ לשאול את חליפתו מחבר. שמו, עמוס חכם, הפך לסמל של ידענות. הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, דוד בן גוריון, שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר "חתן התנ"ך הארצי" לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה לאיש.
הזוכה, עמוס חכם, עבר לשלב "החידון הבינלאומי" שבו לקחו חלק משתתפים מרחבי העולם, ובהם גם לא יהודים. החידון נערך ב-19 באוגוסט בקמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים. השלב המוקדם נערך בשעה 10 בבוקר באותו יום באולם "קפלן" א' בקמפוס ובסיום שלב זה היה נציג ישראל בראש הדירוג. העיתון ידיעות אחרונות יצא בהוצאה שנייה עם הכותרת:"חכם בראש - במבחן מוקדם של החידון".
השלב האחרון נערך בשעה 20:30 באמפיתיאטרון של האוניברסיטה בנוכחות נשיא מדינת ישראל וראש הממשלה, החידון הועבר במלואו בשידור ישיר ברדיו ורבים האזינו לשידור. המשתתפים התקבלו בכבוד מלכים והפכו להיות גיבורים וכוכבים בינלאומיים, כשכל העולם מתעניין באירוע. במהלך החידון בלטה נציגת צרפת סימון דימון, וכן אירנה סנטוש מברזיל. עמוס חכם גבר עליהם כמעט ללא קושי, והפך להיות "חתן התנ"ך הבינלאומי הראשון".
לאחר מכן נערכו עוד מספר חידונים ארציים, שבהם בלט הזוכה בחידון השני, הרב יחיא אלשיך, יריבו של חכם מהחידון הראשון.
[עריכה] החידון לנוער
במסגרת חידון התנ"ך של שנת 1959 נערך גם החידון הראשון לנוער, ובו זכה שמעון שטרית בן ה-13, שבתום החידון זכה גם לנשיקה מצלצלת מדוד בן-גוריון, ולביקור של בן-גוריון בביתו שבעיר טבריה. בסיום החידון אמר בן גוריון: "יש שלשה דברים שהם אחד... ארצנו - המולדת של העם היהודי, 'ספר הספרים' שממנו בא לנו הייחוד והסגולה... הדבר השלישי והוא העיקר: העם היהודי עצמו. אם נצליח לקשר את העולם היהודי המפוזר בגולה עם ארץ ישראל המתפתחת וגדלה, עם אותו הקשר רוחני העמוק העשיר והמעשיר- התנ"ך- לא יינתק אותו חוט משולש לעולם ועד...". ב-1961 יזם פרופ' חיים גבריהו את מיסוד חידון תנ"ך לנוער. מנהלי החידון לבוגרים הפנו אותו לראש הממשלה דוד בן גוריון, שתמך ביוזמה והורה על עריכת החידון כל שנה ביום העצמאות.
הזוכה הצעיר ביותר היה יונתן שרעבי, תלמיד כיתה ט', שזכה בחידון לשנת 1992.
יושב ראש חבר השופטים הקפדן בחידוני התנ"ך הראשונים היה איש החינוך הידוע ברוך בן יהודה, בחידונים לנוער שימשו כיו"ר חבר השופטים אבא אבן ולמעלה משלושים שנה ד"ר יוסף בורג.
חידון התנ"ך נתן השראה לחידוני ידע אחרים כמו "חידון הגשש" במלאת "בר מצווה" לפעילות שלישיית "הגשש החיוור" וכן חידון הזמר העברי במסגרת "חגיגות הזמר העברי בערד".
על חידון התנ"ך נאמרו גם דברי ביקורת, בצד המודעות לחשיבותו התרבותית והחינוכית. אחת הביקורות הייתה שהוא מביא לשטחיות של הפגנת ידע טריוויאלי, במקום התעמקות בתנ"ך.
חידון התנ"ך הפך לנושא לסאטירה מפורסמת במסגרת התוכנית הבידורית לול בכיכובם של אורי זוהר ואריק איינשטיין.
במהלך השנים ירדה קרנו של חידון התנ"ך והופסק החידון למבוגרים, אך החידון הבינלאומי לנוער ממשיך להתקיים מדי יום עצמאות, והוא משודר בערוץ הראשון.
[עריכה] לקריאה נוספת
- שמעון שטרית, "חידון התנ"ך הארצי והעולמי", בספר ואלה שנות ..., שבעריכת ניסים משעל, 1997.
