סאטירה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שמטרתה לשים דבר מה (אמונה, התנהגות, מפלגה פוליטית וכו') ללעג, לרוב במטרה לגרום או למנוע שינוי.
יצירות יכולות להכיל קטעים סאטיריים, מבלי להיות סאטירות באופן מוחלט. טום ג'ונס, ספרו של הנרי פילדינג, מכיל, למשל, קטעים סאטיריים רבים, אולם הוא ספר קומי בעיקרו. כמו כן סאטירות אינן מוגבלות בהכרח לספרות, תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. ניתן למצוא סאטירות גם בציור ובקריקטורות. כך, למשל, ציוריו של ג'ורג' גרוס, אקספרסיוניסט גרמני, הן סאטירה חברתית בוטה על גרמניה של רפובליקת ווימאר וגרמניה הנאצית
סאטירות חוברו עוד ביוון הקלאסית וברומא. ידועות במיוחד הן הסאטירות של פטרוניוס, לוקיליוס ויובנאליס. המאה ה-18 הביאה, יחד עם עליית הרומאן לפריחה מחודשת של ז'אנר זה.
תוכן עניינים |
[עריכה] טכניקות סאטיריות
ישנן לא מעט טכניקות סאטיריות, רשימה זו אינה ממצה:
- הקטנה (Dimunition) - הקטנת גודלו של דבר מה, בכדי לגרום לו להראות מגוחך או כדי שאפשר יהיה לבחון אותו מחדש. חלקו הראשון של הספר מסעי גוליבר, לסוויפט, בו מגיע גוליבר לארץ ליליפוט, הוא דוגמה לטכניקה זו.
- הגזמה (Inflation) - לקיחת סיטואציה ותיאורה בצורה מוגזמת ומנופחת, כך שהיא הופכת לנלעגת, וחולשותיה נראות ביתר בירור. לדוגמה: שני נערים הרבים על בעלות על מכונית, שמאבקם מתחמם והופך למלחמה בין גלאקטית.
- סמיכות (Juxtaposition) - הצבתם של אלמנטים השונים מאוד בחשיבותם זה לצד זה. לדוגמה: אם אדם טוען כי המקצועות בהם הוא עוסק בתיכון הם מתמטיקה, מדעי המחשב וצפיה בבנות הוא מקהה במשהו את החשיבות שניתנת לשניים הראשונים.
- פרודיה (Parody) - חיקוי קומי של הטכניקות והסגנון של יצירה מסוימת, ז'אנר או זרם אמנותי מסוים יכול להעשות בדרך סאטירית, שתלעיג את האובייקט המחוקה או את העולם.
שלוש הטכניקות הראשונות ברשימה זו (הקטנה, הגזמה וסמיכות) ויש הטוענים כי אף הרביעית, הן טכניקות של הזרה, שנעשית באופן מלעיג. הקטנה, הגזמה וסמיכות הן טכניקות שהופכות אלמנטים מוכרים במציאות ל"זרים" על ידי עיוותם באופן כלשהו, ובכך מאפשרות לקורא או הצופה לראות ביתר קלות את הפגמים שבהם.
[עריכה] סאטירה ופרודיה
במקרים רבים משמשות פרודיות ככלי סאטירי, והדבר גרם לעירפול מסוים של הגבול בין שני המונחים. The Onion, למשל, הוא אתר שכולו פרודיות על כתיבה עיתונאית, אך הוא בעל יסוד סאטירי חזק. הוא אינו מלעיג רק את סגנון הכתיבה העיתונאי, אלא גם ובעיקר אספקטים מסוימים של המציאות. האתר הישראלי Zibi, מכיל תכנים דומים בעברית.
פרודיה יכולה להיות גם סאטירית, אולם אין היא מחוייבת לכך. סאטירה יכולה גם להיות פרודיה, אולם, שוב, דבר זה אינו הכרחי. סאטירה, כאמור, היא טכניקה שמובלעת בה ביקורת כלפי דבר מה. אף על פי שגם פרודיה יכולה להיות ביקורתית, הן כלפי יצירות אמנות והן כלפי העולם, היא אינה מחוייבת לביקורת.
[עריכה] סאטירות ידועות
- גרגנטואה ופנטגרואל - פרנסואה רבלה
- מסעי גוליבר, הצעה צנועה - ג'ונתן סוויפט
- קאנדיד - וולטייר
- החייל האמיץ שווייק - ירוסלב האשק
- חוות החיות - ג'ורג' אורוול
- מילכוד 22 - ג'וזף הלר
- דוקטור סטריינג'לב - סרטו של סטנלי קובריק
- תוכניות הטלוויזיה והסרטים של מונטי פייתון
- תוכנית הטלוויזיה משפחת סימפסון
- תוכנית הטלוויזיה סאות' פארק
- הדיקטטור הגדול של צ'רלי צ'פלין
[עריכה] סאטיריקנים ישראלים ידועים
- חנוך לוין
- אפרים קישון
- אפרים סידון
- יהונתן גפן
- שי ודרור
- קובי אריאלי
- ב. מיכאל
- יאיר גרבוז
- מוטי קירשנבאום
- עדי אשכנזי
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קריקטורות מרקסיסטיות (באנגלית) - כולל יצירות של דוקטור סוס, ג'ורג' גרוס
- מוסף סאטירה בעיתון "הארץ"