טאו (חלקיק)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חלקיק טאו | |
|---|---|
| הרכב: | חלקיק אלמנטרי |
| סטטיסטיקה: | פרמיון |
| קבוצת שיוך: | לפטון |
| דור: | שלישי |
| חלקיק: | חלקיק טאו |
| תכונות | |
| מסת מנוחה: | 3.16×10-24 kg 1776.99±0.29 MeV/c2 |
| מטען חשמלי: | - e |
| ספין: |  1/2 |
| מטען צבע: | אין |
| אינטראקציות: | כבידה, אלקטרומגנטיות, אינטראקציה חלשה |
| היסטוריה | |
| נצפה? | כן |
| שנת גילוי: | 1974-1977 |
טאו, או טאואון, הוא חלקיק אלמנטרי בעל מטען חשמלי שלילי, ומסה גבוהה - 1777 MeV. הוא קשור לאנטי-חלקיק ולנייטרינו. הוא חלקיק דור שלישי, ומתפרק במהירות והופך לחלקיק יציב מדור ראשון (חומר רגיל). נייטרינו טאואוני נוצר כאשר טאואון מתפרק ללפטון קל יותר (מיואון או אלקטרון). למעט המסה הגבוהה שלו וחוסר יציבותו, הטאואון דומה מאוד לאלקטרון.
הטאואון הוא גם הלפטון היחיד המציג את היכולת להתפרק להאדרונים, ופאיונים באופן ספיציפי. ללפטונים האחרים אין את המסה הדרושה לשם כך והמואון עצמו הוא למעשה תוצא של התפרקות של פיון.
[עריכה] ראו גם
| חלקיקים בפיסיקה - חלקיקים אלמנטריים - לפטונים |
|
חלקיקים: אלקטרון | מיואון | טאו | נייטרינו אלקטרוני | נייטרינו מיואוני | נייטרינו טאואוני אנטי-חלקיקים: פוזיטרון | אנטי-מיואון | אנטי-טאו | אנטי-נייטרינו אלקטרוני | אנטי-נייטרינו מיואוני | אנטי-נייטרינו טאואוני |
