צפיפות החומר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צפיפות החומר היא המסה שלו ליחידת נפח. הצפיפות נמדדת ביחידות של מסה לנפח, למשל בגרם לסמ"ק (g/c3) או בק"ג למטר מעוקב (kg/m3). את הצפיפות נהוג לסמל באמצעות האות היוונית רו (ρ). כאשר מחממים חומר, נפחו גדל בלי שמסתו משתנה, ועל כן צפיפותו קטנה. חומר שצפיפותו קטנה יותר, צף על גבי נוזל שצפיפותו גדולה יותר. לכן עץ צף על פני המים, וברזל שוקע במים.
יוצא דופן מבחינה זו הם מים בטמפרטורות שבין 0-4 מעלות צלזיוס. בתחום זה, צפיפות המים גדלה עם החימום במקום לקטון. תופעה זו נקראת האנומליה של המים. תופעה זו מתקיימת גם בקרח שצפיפותו קטנה משל המים, ולכן קרחונים צפים על פני המים ומאפשרים לדגים לחיות במים בטמפרטורה של 4 מעלות גם כאשר הטמפרטורה באוויר נמוכה בהרבה מאפס מעלות.
את הצפיפות אפשר לחשב באמצעות הנוסחה: 
=צפיפות
=מסה
=נפח
