טורקמנים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטוּרְקְמֶנִים הוא הכינוי הניתן לשבטי נוודים תורכיים שהתאסלמו וחדרו לתוך עולם האסלאם. מרבית הטורקמנים נמנו על שבטי האוע'וז. הטורקמנים היו אחד ממקורות כוחה של האימפריה הסלג'וקית, אך אחרי שזו התבססה עמדו מנהגיהם הנומאדיים בסתירה לשאיפות השלטוניות של הסולטאנים הסלג'וקים.
הפשיטות של הטורקמנים לתוך האימפריה הביזנטית היו הגורם העיקרי לפרוץ קרב מנזיקרט. אסיה הקטנה החלה להקרא "תורכיה" בעקבות המספר הגדול של הטורקמנים שנכנסו אליה בעקבות נצחון אלפ ארסלאן הסלג'וקי על הקיסר הביזנטי רומאנוס דיוגנס בקרב זה[1].
אחרי כיבוש סוריה וארץ ישראל בידי מלכ שאה, בנו של ארסלאן, הגיעו טורקמנים גם לארץ[2]. הם מוזכרים במאה ה-12 בספרי היסטוריה מוסלמים ובספרות הצלבנית כרועים-נוודים, כלוחמים בצד המוסלמי נגד הצלבנים, וכמגדלי סוסי קרב אשר נקראו גם הם "טורקמנים". לאחר מכן הם מתוארים גם בספרי מסע של תיירים וצליינים אירופיים מהמאה ה-13 ואילך[3].
בימי המנדט הבריטי חיו בארץ כ-2000 טורקמנים, חלקם כרועים-נוודים בדומה לבדואים, וחלקם בכפרי קבע קטנים – אבו זריק ליד קיבוץ הזורע של היום, נע'נע'יה בתחום המושב מדרך עוז של היום, ו-ליד אלאוע'זין באזור כפר ברוך של ימינו[3].
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ האנציקלופדיה העברית כרך עשרים וששה, תשל"ד – הערך "סלג'וקים",
- ^ האנציקלופדיה העברית כרך שלושים ושנים, תשמ"א – הערך "תורכמנים"
- ^ 3.0 3.1 אנציקלופדיה אריאל כרך ר' - ת', תשמ"א – הערך "תורכמנים"