טראיאן בססקו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טראיאן בססקו (רומנית: Traian Băsescu, נולד ב-4 בנובמבר 1941) הוא מדינאי רומני, נשיא רומניה הנוכחי. מאז זכייתו בבחירות 2004.
קודם היותו נשיא, שימש בססקו כראש עיריית בוקרשט, מיוני 2000 ועד דצמבר 2004.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרקע המשפחתי
בססקו נולד בבאסרבי, כפר קטן ונמל בתעלת הדנובה ליד העיר קונסטנצה. מוצא משפחתו של אביו מבאסשטי כפר במחוז מרמורש בצפון רומניה.
[עריכה] הקריירה
[עריכה] הקריירה האזרחית
בססקו סיים את לימודי הימאות בקונסטנצה וב-1976 קיבל מנוי כקצין באוניית סוחר. בין 1981 עד 1987 שימש כקפטן של אוניות סוחר רומניות. ב- 1984 קודם לתפקיד קפטן במכלית הנפט "בירוניצה", מכלית הנפט הגדולה בצי הרומני. ב- 1989 עבר לבלגיה, ועמד בראש הנציגות של חברת הספנות הרומנית נברום באנטוורפן.
[עריכה] הקריירה הפוליטית
כדי לקדם את הקריירה שלו בחברת הספנות הרומנית, הצטרף בססקו למפלגה הקומוניסטית. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי הצטרף למפלגת השלטון, "מפלגת ההצלה הלאומית" בראשות יון איליאסקו. ב-1992 לאחר שהמפלגה התפצלה לשני מפלגות, הטרף בססקו למפלגה הדמוקרטית בראשות פטר רומן, וב-1992 נבחר לבית התחתון של הפרלמנט הרומני. ב-1986 עד שנת 2000 נבחר בשנית.
בססקו שירת מספר פעמים כשר התחבורה. בממשלתו של פטר רומן שירת בין השנים 1991 עד 1992, ולאחר מכן בממשלתו של תאודור סטוליאן, ואז שוב מנובמבר, 1996 ועד יוני, 2000 בממשלתם של ויקטור צ'יאורבה, ראדו וסילי ומוגור יאסארסקו.
ב-2001 נבחר בססקו כראש המפלגה הדמוקרטית הרומנית, בהביסו בבחירות פנימיות את פטר רומן. ב-2003 הוביל בססקו את מפלגתו לשיתוף פעולה עם המפלגה הליברלית הלאומית תוך יצירת גוש ימני כנגד מפלגת השילטון, המפלגה הסוציאל דמוקרטית.
[עריכה] ראש עיריית בוקרשט
בשנת 2000 נבחר בססקו לראש עיריית בוקרשט, זאת ברוב זעום ביותר. למרות זאת בבחירות 2004 נבחר שוב לקדנציה נוספת כראש העיר. תקופת כהונתו נחשבה כתקופה הטובה ביותר מאז רעידת האדמה בבוקרשט ב-1977. פעולותיו החשובות ביותר הם הפחתת מספרם של הכלבים המשוטטים ברחובות בוקרשט שהגיע למספרים עצומים של כ- 200 אלף עד 300 אלף כלבים. כמו כן שיפר את מערכת המים והחשמל בבוקרשט.
[עריכה] נשיא רומניה
בעקבות פרישתו המפתיעה של תאודור סטוליאן מהמרוץ לנשיאות בבחירות 2004, נכנס בססקו למרוץ בראש רשימת "הצדק והאמת". המתמודד העיקרי כנגדו היה ראש המפלגה הסוציאל דמוקרטית אדריאן נאסטאסה, שבדומה לבססקו אף הוא היה חבר לשעבר במפלגה הקומוניסטית. למרות שנאסטאסה זכה בסיבוב הראשון של הבחירות ברוב של 7% , בססקו השיג ניצחון מפתיע בסיבוב השני וזכה ב 12 בדצמבר ברוב בפער של 2.46% וב 51.23% של הקולות.
כיום בססקו מאוד פופולרי ברומניה זאת בעקבות ססגוניותו פתיחותו וקבלת ההחלטות המהירה. לאחר בחירתו לנשיאות פרש בססקו מהמפלגה הדמוקרטית, זאת כמתחייב בחוק. למרות זאת נשאר מעורב בפוליטיקה היום יומית ובעקבות זאת הואשם לעתים על ידי האופוזיציה בחציית הקווים המותרים מבחינת החוק בהתערבותו של נשיא.
כנשיא בססקו התמקד בשיתוף פעולה בין רומניה לארצות הברית, שיתוף פעולה שהוגדר בקמפיין הבחירות של 2004 כ-"ציר של בוקרשט-לונדון-וושינגטון" במונחים מציאותיים ציר זה בא לידי ביטוי בהמשך הצבת כוחות רומנים באפגניסטן ובעירק.
בדצמבר, 2005 נחתם חוזה עם ארצות הברית אשר מתיר לכוחות צבא ארצות הברית שימוש במתקנים צבאיים ברומניה באזור הים השחור. בססקו וראש ממשלתו פופסקו התמקדו גם בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי, מדיניות שנשארה כמדיניות עיקרית במאמצים של רומניה להיכנס לאיחוד האירופאי.
בפוליטיקה המקומית תופסת המלחמה בשחיתות מקום מרכזי. באביב 2005 בססקו הביא לסיום המשבר של העיתונאים הרומניים החטופים בעירק, עם שחרורם. בהצפות ב 2005 וב- 2006 התערב בססקו למען הנפגעים ומחוסרי הבית.
לאחרונה דן הפרלמנט הרומני בעניין הדחתו של בססקו על רקע שחיתות אישית.
[עריכה] מקורות חיצוניים
הרפובליקה העממית של רומניה (1947-1965): קונסטנטין יון פארחון | פטרו גרוזה | יון גאורגה מאורר | גאורגה גאורגיו-דז'
הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה (1965-1989): ניקולאי צ'אושסקו רומניה (מאז 1989): יון איליאסקו | אמיל קונסטנטינסקו | יון איליאסקו | טראיאן בססקו |
![]() ![]() |