ניקולאי צ'אושסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נִיקוֹלַאיֶה צַ'אוּשֶׁסְקוּ

שליט רומניה למניין: שליט ה-2 מנהיג קודם: גאורגה גיורגיו-דז' מנהיג הבא אחריו: יון איליאסקו תחילת כהונה: 9 בדצמבר 1967 סוף כהונה: 22 בדצמבר 1989 מקום לידה: סקורניצ'שט, מחוז אולט, רומניה תאריך לידה: 26 בינואר 1918 תאריך פטירה: {{{פטירה}}} תאריך המוות: 25 בדצמבר 1989 מקום פטירה: {{{מקום פטירה}}} מקום המוות: טרגווישטה, מחוז דמבוֹויצה, רומניה מקום קבורה: לא הוכרז רשמית (כנראה, בית הקברות גנצ'אה (Ghencea), בוקרשט, רומניה) מפלגה: {{{מפלגה}}} בן זוג: {{{בעל}}} בת זוג: {{{אישה}}} שם בשפת אם: Nicolae Ceauşescu (רומנית) IPA:‏ /ni.ko.ˈla.je ʧau.ˈʃes.ku/ חתימה: {{{חתימה}}}

נִיקוֹלַאיֶה צַ'אוּשֶׁסְקוּ (26 בינואר 1918 – 25 בדצמבר 1989), שליט רומניה, הוצא להורג בשנת 1989.

ניקולאיה צ'אושסקו היה בן למשפחת איכרים. ב-1948 היה בין פעילי המפלגה הקומוניסטית ברומניה שנטלה את השלטון מידי המלך מיכאי הראשון. מזכירה הכללי של המפלגה, גאורגה גיורגיו-דז' הפך להיות הדמות המרכזית בשלטון עד מותו ב-1965, כשצ'אושסקו ירש אותו והפך להיות שליט רומניה. בשנת 1974 נבחר צ'אושסקו לנשיא ארצו.

הוא החל לנקוט מדיניות חוץ עצמאית אך בענייני פנים הנהיג שלטון קומוניסטי ללא רבב. נקט עמדה נייטרלית במחלוקת שבין ברית המועצות לסין. כאשר צבאות ברית ורשה בראשות ברית המועצות פלשו לצ'כוסלובקיה ב-1968 הוא הביע ביקורת נוקבת על המהלך.

כאשר אחרי מלחמת ששת הימים ניתקו ברית המועצות וגרורותיה באירופה את קשריהן עם ישראל, הייתה רומניה המדינה היחידה שלא הצטרפה אליהן. עקב מדיניות זו הפכה להיות מדינה מקובלת על המערב וגורם בפוליטיקה העולמית. בפרט בא הדבר לידי ביטוי כשצ'אושסקו פעל מאחורי המהלך המדיני שהסתיים בביקור נשיא מצרים, אנואר סאדאת בירושלים בשנת 1977.

עם הזמן הפך להיות דמות לא אהודה בארצו בשל מדיניות הדיקטטורה שלוותה בפולחן אישיות שהנהיג ברומניה, ובשל המשטרה החשאית (הסקוריטטה) שנודעה באכזריותה.

בתקופת שלטונו של צ'אושסקו, נקלעה רומניה לגרעון שהתבטא בחובות חוץ כבדים. במטרה להחזיר את החובות נקט באמצעים שונים, שלא צלחו, כולל בפיתוח תעשייתי שנועד להגביר את הייצוא, וכן הורדה דרסטית של רמת החיים של אזרחי רומניה. כל מאמציו אלו העלו חרס והצמיחה של כלכלתו הייתה שלילית וגרמה לסבל ולמרמור נוספים כלפיו. פולחן האישיות שלו, שכלל גם את מינוי אשתו, אלנה, לסגנית ראש ממשלה ושאר בני משפחתו שכיהנו בתפקידי שלטון בכירים, רק הגביר את הזעם כלפיו בקרב רבים, שהחלו לחוש כאילו המדינה נועדה למלא את צרכיו וצורכי משפחתו של צ'אושסקו.

המדיניות הליברלית שהפעיל מיכאיל גורבצ'וב לא השפיעה על הקו של צ'אושסקו והוא המשיך במדיניות הדיכוי של האזרחים ברומניה. עם זאת, הוא לא יכל למנוע את רוח המהפכה הכללית במדינות הסמוכות שהתנתקו מברית המועצות ובסופו של דבר ההפיכה הגיעה גם אל רומניה.

בפרוץ המהפכה הרומנית בשנת 1989, צ'אוצשסקו ובני משפחתו נמלטו מהבירה בוקרשט כיוון שהצבא סירב להגן על שלטונם. הם נעצרו זמן קצר לאחר מכן והועמדו למשפט צבאי, במסגרתו הואשמו הוא ואשתו בפשעים נגד העם הרומני, במדיניות של שחיתות ובהרס הכלכלה. ב-25 בדצמבר 1989, בתום משפט קצר, צ'אושסקו ואישתו הוצאו להורג על־ידי כיתת יורים. הקלטות של האירוע התפרסמו מיד.