יולליה ממרידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יולליה ממרידה
יולליה הקדושה, ציור מאת ג'ון ויליאם ווטרהאוס, 1885, אוסף טייט.
לידה	290 לערך ב מרידה, ספרד
פטירה	304 לערך ב מרידה
קדוש ב	הכנסייה הקתולית
חג	10 בדצמבר
פטרון של	מרידה, ספרד; אובידו, ספרד; אנשים בבריחה; אנשים מעונים; אלמנות.

יולליה הקדושה ממרידה (Eulalia) היא הקדושה של העיר מרידה שבספרד.

[עריכה] קורות חיים

יולליה מהעיר אמריטה בלוסיטניה (כיום מרידה שבספרד) נרדפה כנוצריה על ידי חיילים רומיים במצוות הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס ששלט יחד עם הקיסר מקסימיאנוס. לפי סברה אחרת היא נרצחה בתקופת הקיסר טרויאנוס דסיוס (249 - 251 לספירה).

ישנה מחלוקת בשאלה האם יולליה ממרידה ויולליה מברצלונה, אשר סיפור חייהן זהה, הן בעצם אותה דמות^[1].

בהיותה בת 12 (או 14 לפי גרסה אחרת), הייתה יולליה נוצריה אדוקה, וסירבה להתפלל לאלים הנוצריים ולקיסר הרומי. על פי המשורר הספרדי רומאי, פרודנטיוס מהמאה החמישית היא אמרה:

Isis Apollo Venus nihil est, Maximianus et ipse nihil: illa nihil, quia factu manu; hic, manuum quia facta colit

תרגום:

איסיס, אפולו וונוס הם כאין,

וכך גם מקסימיאנוס אינו שום דבר,

הם שבים כלום, כי הם מעשי ידי אדם,

והוא, כי הוא מעריץ אותם.

בשל כך היא הופשטה על ידי חיילים רומיים, ננעצו בה לפידים וקרסים והיא נשריפה על מוקד. על פי האגדה, יונה עפה מפיה, ושלג פלאי כיסה את מערומיה. יולליה נחשבת כקדושה כבר משנת 350 לספירה, בשל נסים אלה, והוקמה כנסייה על מקום קברה. בשנת 560 נבנתה בזליקיה על קברה ובשנת 780 הועבר ארונה לאובידו על ידי המלך סילו מאסטוריאס. ארונה הוכנס לתוך ארון כסף שנתרם על ידי המלך אלפונסו השישי מקסטיל בשנת 1075. בשנת 1639 הוכרזה יולליה כקדושה של אובידו.

[עריכה] הערות שוליים

^ Haliczer, Stephen (2002). Between exaltation and infamy: Female mystics in the Golden Age of Spain. Oxford: Oxford University Press, 236. ISBN 0195148630.