כידון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כידון הוא שם של קבוצה רחבה של נשקי מוט. כידונים הם מוטות באורכים שונים, לרוב מעץ, שבקצה שלהם נמצא חוד. אין קו הפרדה ברור בין חנית שמשתמשת לרוב נשק לקרב-פנים-אל-פנים להכידון שנועד בדרך כלל להטלה. לרוב הכידונים קצרים יותר וקלים יותר מהחנית.
הכידונים הראשונים היו בשימושו על ידי האדם הקדמון ובדרך כלל היו מקלות עץ שחודם חוזק במדורה. הכידון שוכלל בתקופת האבן המאוחרת, כשהתחילו להוסיף לו חוד מעצמות, צור ואבנים אחרות למקל עץ.
באירפה הכידונים הגיעו לשיאם בעת העתיקה, אך עם הזמן פחת השימוש בכידונים לטובת קשתות שונות וחניתות. הכידונים היו מקובלים באמריקה, אפריקה, אוסטרליה ומקומות אחרים עד העת החדשה.
[עריכה] כידונים פרה היסטוריים
אחת מטכניקות יצור הכידונים בתקופה הייתה לחבר את החוד בצורה רופפת, כך שהתנתק ונשבר בתוך בשרו של המותקף וגרם לנזק וכאב נוספים.
[עריכה] ראו גם
- פילום - כידון רומאי
- כידון רובה
- חנית
- רומח
קטגוריות: קצרמר צבא | אמצעי לחימה | נשקי מוט | נשק קר