כרומטין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרומטין (באנגלית: Chromatin) הוא כינויו של ה-DNA יחד עם החלבונים הנלווים אליו.
בתאיהם של יצורים חיים, אשר אינם נמצאים בעיצומו של תהליך חלוקה (מיטוזה) ה-DNA מופיע תמיד בצורת כרומטין. הליפוף המיוחד של מולקולת ה-DNA סביב החלבונים (הנקראים היסטונים) מסביר את אריזתה הצפופה בצורה יוצאת מגדר הרגיל: אם נמתח מולקולת DNA המרכיבה כרומוזום אחד, אורכה יהיה כ-30 ס"מ, גודלו של הכרומוזום, לעומת זאת, קטן ממיקרומטר (מיליונית המטר).
בנוסף להיסטונים קשורים אל ה-DNA חלבונים אחרים (חלקם אנזימים) בעלי תפקידים מגוונים.
בשלב G0 של האינטרפאזה (כשהתא אינו מתחלק ואינו מתכונן לחלוקה) נמצא הכרומטין בתא באופן מפוזר. בעת חלוקת התא (בתהליך המיטוזה או המיוזה) הכרומטין עובר כמה שלבי אריזה:
- יצירת נוקלאוזום.
- יצירת סיב באורך 30 נאנומטר; נקרא גם סולנואיד (Solenoid).
- יצירת לולאות.
- יצירת רוֹזטוֹת (Rossettes).
כל שלב דוחס את הכרומטין עד לכדי רמת דחיסה של פי 20,000-100,000.
הכרומטין קיים בשתי צורות:
