כרונומטר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרונומטר הוא שעון בעל רמת דיוק גבוהה, כזו שאפשר להסתמך עליה גם בספינה שיצאה למסע ארוך בים. אמנם זהו מכשיר המודד את הזמן, אך חשיבותו הגדולה והמניע להמצאתו קשורים דווקא לניווט ימי.
[עריכה] הכרונומטר כמכשיר לניווט ימי
כדי לחשב את מיקומו של כלי שיט בים הפתוח, יש לדעת את קו הרוחב ואת קו האורך שבו הוא נמצא. בעוד שאת קווי הרוחב קל לחשב על פי מיקומם של גרמי שמיים, מציאת קו האורך מצריכה שעון מדויק, מכשיר שלא היה קיים במשך שנים רבות. ימאים היו מוכרחים להשתמש בשיטת הניווט המשוער (dead reckoning) הבלתי מדויקת, שכללה מדידת מהירות הספינה באמצעות מד דרך ימי וחישוב מקורב של הדרך שהיא עברה. רק במאה ה-18 הצליח בונה השעונים האנגלי ג'ון הריסון לבנות כרונומטר בעל רמת דיוק מספקת, שאיפשרה לחשב במדויק את מיקום האנייה בים.
בשל חשיבותו, נהגו לשמור את הכרונומטר במקום שמור ומוגן בכלי השיט, והשתמשו במנגנון קרדני הנמצא בקופסת עץ בעלת מכסה זכוכית.
עד להמצאת השעונים הדיגיטליים השתמשו בכרונומטר הנמתח ידנית בעזרת מפתח מיוחד. בכל יום, בשעה קבועה, בדרך כלל בשעה שמונה בבוקר, היה זה מתפקידו של החובל השלישי, שהיה מתחיל בשעה זו את משמרתו בגשר, למתוח את הכרונומטר. מתיחת השעון בוצעה על ידי סיבוב המפתח שבעה וחצי סבובים.
לימים, משהחל השימוש בתקשורת אלחוטית בכלי שיט, הייתה שגיאת הכרונומטר נבדקת מדי יום על פי "אות זמן" המשודר באלחוט מתחנת חוף ונרשמת ביומן הכרונומטר.
מחלוצי השימוש במכשיר היה קפטן קוק.
[עריכה] לקריאה נוספת
- דווה סובל, קו האורך – סיפורו האמיתי של הגאון הבודד שפתר את הבעיה המדעית הגדולה ביותר של זמנו, הוצאת כתר.
קטגוריות: ניווט | מכשירי מדידה | זמן
