לורין מאזל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לורין מאזל (נולד ב-6 במרץ 1930) הוא מנצח, כנר ומלחין.
מאזל נולד להורים אמריקאים בפרבר של פאריז, צרפת וגדל בארצות הברית. הוא נחשב לילד פלא, שקיבל את שיעור הניצוח הראשון שלו בגיל שבע וניצח לראשונה על תזמורת בגיל שמונה. בגיל שתים-עשרה יצא למסע קונצרטים באמריקה, ובו ניצח על תזמורות חשובות. את הופעתו הפומבית הראשונה ככנר נתן בגיל חמש-עשרה. בהמשך למד באוניברסיטת פיטסברג.
בשנת 1960 היה לאמריקאי הראשון שניצח בפסטיבל ביירוית. הוא היה מנצח האופרה הגרמנית בברלין מ-1965 עד 1971 ומנצח התזמורת הסימפונית של רדיו ברלין מ-1965 עד 1975.
בשנת 1972 נבחר להחליף את גיאורג סל כנהל מוזיקלי של תזמורת קליבלנד. הוא נתקל בהתנגדות עזה מצד נגני התזמורת, שהרגישו, שלא התחשבו בדעתם במשא ומתן; במשאל נסיוני רק 2 מתוך 100 הנגנים הגדירו את מאזל כבחירה המוצלחת ביותר. פרשנותו הרגשית, העשירה של מאזל הייתה שונה מאוד מגישתו של סל, שהתאפיינה בהקפדה על הדיוק ועל הגדרות חדות בביצוע. מאזל כיהן במשרה זו עד לעזיבתו בשנת 1982. המבצע המשמעותי ביותר שלו במהלך תקופה זו היה ההקלטה הראשונה המלאה של פורגי ובס מאת ג'ורג' גרשווין, שעשתה שימוש בצוות שכולו אפרו-אמריקאי.
אחרי קליבלנד, היה מאזל מנצח האופרה של וינה משנת 1982 עד 1984, תזמורת פיטסברג משנת 1988 עד 1996, והתזמורת הסימפונית של רדיו באוואריה במינכן משנת 1993 עד 1992. בשנת 2002 החליף את קורט מאזור כמנהל מוזיקלי בפילהרמונית של ניו יורק.
