לחיצת יד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לחיצת יד, (בספרות התורנית היהודית מכונה "תקיעת כף"), היא מחווה גופנית שבו שני אנשים אוחזים אחד בידו של השני, בדרך כלל הלחיצה נעשית ביד ימין, תוך נענוע קצר של הידיים האחוזות. מקובל לעשות זאת בפגישות, פרידות, איחולי הצלחה, בהבעת הסכמה ובמעמד של חתימת חוזים. מטרת לחיצת היד להראות על רצון טוב ועל רגשות קרבה, ומקורה אולי בתנועה שמראה שהיד איננה מחזיקה בנשק ושהאדם מושיט את ידו לשלום. גברים נוטים ללחוץ ידיים יותר מנשים, אך במפגשים עסקיים הלחיצה מקובלת בשני המינים. אי החזרת יד ללחיצת יד, נחשב למעשה לא מנומס ועלבון כלפי האדם המושיט את ידו, והוא נעשה בדרך כלל כאשר לאדם יש הסתייגות כלפי האדם השני.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
לחיצת היד האיסלמית היא במקורה מנהג תימני פרה-איסלמי, שהתפשט עם התרחבותה של האימפריה המוסלמית. הברית החדשה מתארת שבביקורו של פאולוס בירושלים הוא נפגש עם יעקב, כיפא (פטרוס), ויוחנן, שנתנו לו את "יד ימינם לאות שיתוף". הספר מתוארך על ידי היסטוריונים לכחמישים שנה לספירה, מה שיכול להראות על שימוש בלחיצת יד מאות שנים לפני השימוש בעולם המוסלמי.
לחיצת היד שונתה לצורתה הנוכחית בעולם המערבי על ידי קוויקרים אנגלים מהמאה ה-17, כאלטרנטיבה שוויונית ופשוטה יותר לצורת הבעת השלום המסובכת שהייתה נהוגה במעמדות הגבוהים באותה תקופה. תומס ג'פרסון הפך את הטכניקה לפופולרית בזמן כהונתו כנשיא ארצות הברית, כחלופה יותר דמוקרטית לקידה שהייתה נהוגה. כיום לחיצת היד היא מנהג ידוע ומוכר ברחבי העולם, למרות שבתרבויות רבות מנהגים אחרים, כגון קידה או נישוק לחיים, מקובלים יותר.
לחיצת יד שמשה גם כדרך לבדוק אם לאדם חשוד יש נשק. בזמן לחיצת היד, הפגיון שהוחבא בתוך שרוולו של המתנקש היה נופל לארץ. זו יכולה להיות עוד סיבה, מדוע סירוב ללחוץ יד נחשב כחוסר נימוס.
לחיצת היד היא אחת הדרכים הנפוצות ביותר להעברת שפעת.
[עריכה] לחיצת יד בין גברים לנשים בהלכה היהודית
על פי ההלכה, מגע בין גבר לאישה מחוץ לנישואים הוא באופן כללי אסור. פוסקי הדורות האחרונים דנו בשאלה האם מותר לגבר ללחוץ יד לאישה. רובם המוחלט אוסר זאת, אך יש המתירים, משום שלדעתם לחיצת יד איננה מגע של חיבה אלא של כבוד. ישנם רבנים המתירים לחיצת יד אף לאישה, כאשר היא יזמה את הלחיצה, וידה מושטת ומחכה באוויר, זאת בכדי למנוע הלבנת פנים.
כאשר זכה הרב עובדיה יוסף בפרס ישראל ב-1970, הוא סרב ללחוץ את ידה של ראש הממשלה גולדה מאיר כיוון שהיא אישה. דבר שהוביל לסערה ציבורית ולקריאה מצד גורמים מסוימים לשלול ממנו את הפרס.
הבהרה: ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה.
[עריכה] מנהגים
יש מספר מנהגים הקשורים בלחיצות יד, מהם כלליים ומהם ספיציפיים לתרבויות מסוימות:
- בארצות מוסלמיות, וכן בישראלים ממוצא זה, מקובל לנשק יד של אדם חשוב בעת לחיצת היד.
- באופן כללי אין זה מנומס לדחות הצעה ללחיצת יד, ומקובל שהאדם בעל המעמד החברתי הגבוה יותר יזום אותה.
- באופן מסורתי (אך כיום לעתים נדירות), כללי טקס מערביים היו שגברים יעמדו בזמן לחיצת היד, אך נשים אינן צריכות לעשות זאת. כמו כן, גבר לא יציע את ידו לגברת אלא אם כן היא יזמה זאת.
- ישנן תרבויות בהן לוחצים את שתי הידיים, אך ברוב התרבויות לוחצים את יד ימין. הצופים משתמשים באופן יחודי ביד שמאל. מכיוון שיד ימין היא לרוב היד החזקה, יד שמאל שמשה להחזקת מגן. לחיצת יד שמאל מראה על בטחון באדם השני, מכיוון שהיא מותירה את הלוחץ ללא הגנה.
- בשוקי בקר, ניתן לראות מוכרי בקר סוטרים זה לזה בשעת משא ומתן. אחד נוקב במחיר וסוטר ללחי של חברו, לסירוגין, עד שהם מגיעים לעמק השווה ולוחצים ידיים כדי לסיים את העסקה.
- אחוות ואגודות משתמשות לעתים בלחיצת יד סודית כדי לזהות חברים אחרים.
- אצל סוחרי יהלומים נהוג לחתום על עסקה בלחיצת יד ובאמירת המילים "מזל וברכה" בעברית.
- יש הנוהגים ללחוץ את ידו של השני בשתי ידיים, שעוטפות את ידו, לאות של חיבה יתירה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לחיצת יד |
