ליטאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בקבוצה ביהדות החרדית. לערך העוסק בבני העם הליטאי, ראו ליטא.

בעולם היהודי, המונח ליטאים במקורו הוא כינויָם של יהודים יוצאי ליטא, אולם בימינו משתמשים במונח "ליטאי" כדי להתייחס לקבוצה ביהדות החרדית. ערך זה מתייחס למובן השני.

הליטאים הם נציגי המתנגדים, דהיינו אנשי חוגו של "הגאון מוילנה", שהתנגדו לחסידות מיסודו של הבעש"ט עוד בשלהי המאה ה-18. מלבד התנגדותם לחסידות, נודעים הליטאים במוסד הישיבה הליטאית, בה שוכללה ונתפתח לימוד התורה בסגנון מיוחד משלו.

בסיס ההתנגדות היה החשש מפני תנועה משיחית חדשה ומפני הקלה בחומרת המצוות.

בימנו, בישראל, ההבדלים בין החסידים למתנגדים הולכים ומצטמצמים, המתנגדים נוהגים ברבותיהם מנהג חסידים, ושתי הקבוצות משתפות פעולה במישור הפוליטי הן המקומי והן הארצי.

[עריכה] בישראל

במדינת ישראל מפלגת דגל התורה מזוהה עם הליטאים. מפלגה זו, יחד עם הסיעה החסידית אגודת ישראל, מתמודדות לעתים קרובות יחד בבחירות במפלגת יהדות התורה. החלוקה איננה מוחלטת, וניתן למצוא חסידים הקשורים לדגל התורה (למשל חסידות בעלז), וליטאים הקשורים לאגודת ישראל.

בראש ההנהגה הרוחנית של הזרם הזה נתפרסמה בעשורים האחרונים אישיותו של הרב אלעזר מנחם מן שך, שנפטר ב-2001. בתוך זרם זה מספר פלגים שהחלוקה ביניהם אינה חדה. ביניהם ה"חזון אישניקים", ההולכים בכל עניין בעקבות החזון איש וה"בריסקאים", ההולכים אחרי הרב מבריסק. מנהיגו של הזרם הליטאי כיום, הרב יוסף שלום אלישיב, הוא ככל הנראה המנהיג המשפיע ביותר בעולם החרדי. שני לו הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן, הנחשב למתון ולתומך ביוזמות כמו הנח"ל החרדי, וגם השפעתו רבה. מתינותו עוררה עליו זעמם של חוגים קיצוניים בעדה החרדית.

הליטאים מצטיינים במסירותם ללימוד התורה, גם מתוך עוני רב. למעשה, על אף שהדימוי של הציבור החרדי הישראלי כולו הוא של ציבור שהגברים בו אינם עובדים לפרנסתם, הרי שדימוי זה תקף בעיקר לגבי הליטאים.

לבד מחברי הכנסת של דגל התורה, הדמות החרדית הליטאית הפוליטית הבולטת ביותר היא ראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, שהוא בן טיפוחיו של הרב אלישיב. עם זאת, יש מספר מועט של ליטאים באגודת ישראל המפורסם שבהם הוא יהושע פולק, סגן ראש עיריית ירושלים.