מאדנס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מאדנס | |
|---|---|
 מלמעלה בכיוון השעון: מייק בארסון, גרהאם מקפירסון (סאגס), לי תומפסון, מארק בדפורד, דניאל וודגייט, כריס פורמן, קארל סמית' |
|
| מקור | לונדון, אנגליה |
| שנות פעילות | 1976-1986; 1992-היום |
| ז'אנר | סקא / פופ |
| חברי ההרכב | מייק בארסון גרהאם מקפירסון לי תומפסון מארק בדפורד דניאל וודגייט קארל סמית' |
מאדנס ("שגעון" באנגלית) היא להקת סקא בריטית, שזכתה להצלחה בעיקר בשנות השמונים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
להקת מאדנס הוקמה בלונדון, אנגליה בשנת 1976, על-ידי מייק בארסון (מסייה בארסו) בקלידים ובשירה, כריס פורמן (כריסי בוי) בגיטרה ולי תומפסון (קיקס) בסקסופון ובשירה. שמם המקורי היה The North London Invaders. ב-1978 הצטרפו ללהקה הזמר הראשי גרהאם מקפירסון (סאגס), מארק בדפורד (בֶּדֵרְס) בגיטרת בס ודניאל וודגייט (וודי) בתופים. לאחר שהופיעו לסירוגין כ- The London Invaders וכ-Morris and the Minors, הם שינו את שמם למאדנס. קארל סמית' (צ'אז סמאש) הצטרף בתחילת 1980, בחצוצרה ובשירה.
הסינגל הראשון של הלהקה, ששוחרר ב-1 בספטמבר 1979, נקרא "The Prince". השיר, שנכתב בידי לי תומפסון, היה מחווה למוזיקאי הסקא הג'מייקני פרינס באסטר, שעל שם שירו "מאדנס" נקראה הלהקה. בהמשך אותה שנה יצא אלבומם "One Step Beyond...", שנקרא גם הוא על שם שיר של פרינס באסטר. האלבום נשאר במצעדי האלבומים הבריטיים מעל לשנה, והגיע למקום השני. הוא יצא בחברת ההקלטות Stiff Records, שהפכה להיות חברת ההקלטות של הלהקה.
במהלך שנות ה-80 המוקדמות, הייתה מאדנס אחת הלהקות הפופולריות ביותר בבריטניה, והיא זכתה להצלחה רבה גם בישראל. ב-1984 הקימה הלהקה חברת הקלטות משלהם, בשם Zarjazz Records. האלבום "Mad Not Mad", שיצא ב-1985, היה אלבומם הראשון שיצא בחברה זו.
20 הסינגלים הראשונים של הלהקה הגיעו כולם למצעדי "20 הלהיטים הגדולים" בבריטניה. סגנונם, שהוגדר על-ידם "מטורף", התפתח והכיל השפעות פופ ביחד עם סגנונות סקא, רגאיי ושאר סגנונות ג'מייקנים. בארצות הברית זכתה מאדנס להצלחה פחותה, עם שני סינגלים בלבד שהגיעו למצעדי "40 הגדולים". עם זאת, הייתה להם פופולריות בתחילתו של ערוץ MTV. שנים מאוחר יותר, להקות רבות מהדור השלישי האמריקני של הסקא ציינו את מאדנס כהשפעה גדולה על המוזיקה שלהן.
הקליפים היצירתיים וההומוריסטיים של הלהקה היו אחראיים במידה מסוימת על הצלחתם בימיה הראשונים של MTV וב"טופ אוף דה פופס" של BBC. בהופעתם של מאדנס בפארק פינסבורי בלונדון ב-18 באוגוסט, 1992 (הופעתם הראשונה מזה שמונה שנים), כ-36,000 מעריצים רקדו בעוצמה כה חזקה, עד שתושבי הסביבה דיווחו על רעידת אדמה.
לאחר עזיבתו של בארסון את הלהקה בשנת 1984 המשיכה הלהקה בפעולתה עם ששת חבריה, אולם התפרקה רשמית בשנת 1986 עם סינגל הפרידה "(Waiting For) The Ghost Train". עם זאת, שנתיים לאחר מכן התאחדו סמית', תומפסון, פורמן והסולן סאגס לרביעיה בשם המאדנס, שהוציאה אלבום בשמה בשנת 1988. שני הסינגלים מהאלבום לא הגיעו למצעד הפזמונים הבריטי, והלהקה התפרקה בשנית.
למרות כל זאת, התאחדו כל שבעת חברי הלהקה המקורית בשנת 1992 בשמם המקורי, כשאלבום אוסף שלהם בשם "Divine Madness" הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים בבריטניה, והוצאה מחדש של שירם "It Must Be Love" הגיעה למקום השישי במצעד הפזמונים בבריטניה. הלהקה שחררה אלבום אולפן חדש ב-1999, בשם "Wonderful", ונכנסה לרשימת 10 הסינגלים הגדולים בבריטניה לראשונה מזה 16 שנים עם הסינגל הראשון מהאלבום, "Lovestruck". שני סינגלים נוספים שוחררו, "Johnny the Horse" ו-"Drip Fed Fred", שהיה שיתוף פעולה עם איאן דורי. האלבום "Divine Madness" יצא מחדש בשנת 1999 בשם "The Heavy Heavy Heavy Hits". הוא הכיל את אותם שירים כמו קודמו, בתוספת של שיר אחד, "Sweetest Girl".
ב-2002 הועלה מחזמר בשם "Our House" בתיאטרון בלונדון, שהכיל אוסף משירי מאדנס.
בשנים 2000-2004, עדיין הופיעו שבעת חברי הלהקה בתור מאדנס, אולם בשנת 2004 הם הופיעו בסדרת הופעות בתור "The Dangermen". באוגוסט 2005 הוציאו מאדנס את אלבום האולפן הראשון החדש שלהם מזה שש שנים, שנקרא "The dangermen Sessions Vol. 1". הוא הורכב בשלמותו משירי כיסוי. כריס "כריסי בוי" פורמן נשמע בשלושה שירים בלבד ("Rain", "Lola" ו-"Ready for Love"), מפני שהוא עזב את הלהקה בזמן ההקלטות. פורמן הודיע על עזיבתו את הלהקה באתר האינטרנט שלהם במאי 2005. מאדנס הופיעו מאז במספר הופעות עם גיטריסט מחליף.
[עריכה] מאדנס ומשינה
הלהקה הישראלית משינה שאבה ללא ספק השראה מלהקת מאדנס. אחדים משיריה מזכירים מאוד שירים מוכרים של מאדנס. בין הבולטים שבהם יצויינו "רכבת לילה לקהיר", הדומה לשירה של מאדנס "Night Boat to Cairo" ("ספינת לילה לקהיר"), ו"ריקוד המכונה" (הדומה לשירה של מאדנס, "One Step Beyond").
[עריכה] דיסקוגרפיה
[עריכה] אלבומי אולפן
| שנה | שם |
|---|---|
| 1979 | One Step Beyond... |
| 1980 | Absolutely |
| 1981 | 7 |
| 1982 | The Rise & Fall |
| 1984 | Keep Moving |
| 1985 | Mad Not Mad |
| 1988 | The Madness |
| 1999 | Wonderful |
| 2005 | The Dangermen Sessions Vol. 1 |
[עריכה] אלבומי אוסף והופעות חיות
| שנה | שם |
|---|---|
| 1982 | Complete Madness |
| 1986 | Utter Madness |
| 1986 | The Peel Sessions; Madness |
| 1992 | Divine Madness |
| 1992 | Madstock (הופעה חיה) |
| 1999 | The Heavy Heavy Hits |
[עריכה] סינגלים
| שנה | שם |
|---|---|
| 1979 | The Prince / Madness |
| 1979 | One Step Beyond / Mistakes |
| 1979 | My Girl / Stepping Into Line |
| 1980 | Work Rest and Play |
| 1980 | Baggy Trousers / The Business |
| 1980 | Embarrassment / Crying Shame |
| 1981 | The Return of Los Palmas 7 / That's Thje Way To Do It |
| 1981 | Grey Day / Memories |
| 1981 | Shut Up / A Town With No Name |
| 1981 | It Must Be Love / Shadow On The House |
| 1982 | Driving In My Car / Animal Farm |
| 1982 | Out House / Walking With Mr. Wheeze |
| 1983 | Tomorrow's (Just Another Day) / Madness (Is All In the Mind) |
| 1983 | Wings of a Dove / Behind the 8 Ball |
| 1983 | The Sun and the Rain / Fireball XL5 |
| 1984 | Michael Caine / If You Think There's Something |
| 1984 | One Better Day / Victoria Gardens |
| 1985 | Yesterday's Men / All I Knew |
| 1985 | Uncle Sam / Please Don't Go |
| 1986 | The Sweetest Girl / Tears You Can't Hide |
| 1986 | (Waiting for) The Ghost Train / Maybe In Another Life |
| 1988 | I Pronounce You (בתור המאדנס) |
| 1988 | What's That? (בתור המאדנס) |
| 1992 | The Harder They Come |
| 1999 | Lovestruck |
| 1999 | Johnny The Horse |
| 2000 | Drip Fed Fred |
| 2005 | Shame and Scandal |
| 2005 | Girl, Why Don't You? |
