מאורעות תל-חי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל-חי היא נקודת יישוב יהודית באצבע הגליל אשר הוקמה ב־1916 יחד עם היישובים כפר גלעדי ומטולה וצורתה הזכירה מבצר.
השטח שבו ישבה תל-חי היה אמור להיות שטח צרפתי, לפי הסכם סייקס-פיקו לאחר מלחמת העולם הראשונה. היישובים היו מנותקים כיוון שישבו בשטח הצפוני ביותר בארץ ישראל. מסביב ליישובים היו כפרים בדווים שהתנגשו לא פעם עם היהודים.
המצב המתוח בסוריה בעקבות המלכתו של פייסל למלך סוריה והדחתו על ידי הצרפתים גרם להתדרדרות נוספת במצב הביטחון באזורים נידחים בסוריה ובלבנון, ביניהם גם אצבע הגליל.
התדרדרות מצב הביטחון באצבע הגליל גרמה לוויכוח ביישוב היהודי האם לפנות את האזור מהמתיישבים. בעוד שזאב ז'בוטינסקי טען בעד פינויים הרי מפלגות הפועלים התנגדו לכך. לבסוף הוחלט על תגבור האזור ויוסף טרומפלדור (שהיה גיבור מלחמה ברוסיה) נשלח לסייע לתושבים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאורעות תל-חי
בי"א באדר תר"ף (1 במרץ 1920) הגיעו בדואים בראשות שיח' כאמיל אפנדי לתל-חי אולם היהודים לא אישרו להם להכנס. טרומפלדור אישר לבסוף לשיח' כאמיל וכמה מחייליו להיכנס ליישוב לאחר שטענו כי הם מחפשים צרפתים המתחבאים בו. כשהערבים בראשות השיח' הגיעו לקומה השנייה בחצר תל-חי (תל-חי הייתה בנויה כחצר ענקית) הפתיעו את הלוחמים בכך שירו עליהם, ואילו טרומפלדור פקד על אנשיו להשיב אש. לאחר מכן נלחמו מגיני תל-חי, גם כנגד השיח' וחייליו וגם כנגד הבדואים שמחוץ ליישוב, שנכנסו אליו. טרומפלדור ויעקב טוקר רצו מהר לסגור את השער כדי שלא ייכנסו הבדואים. 3 כדורים פגעו בטרומפלדור ופצעו אותו קשה, אולם רוחו לא נפלה, והוא הספיק לסגור את השער. יעקב טוקר גם נפגע קשה. במהלך הקרב נהרגו עוד ממגיני תל-חי והם: שרה צ'יזיק, דבורה דרכלר, בנימין מונטר וזאב שרף. בסוף הבדווים נטשו את האזור כיוון שידעו שלא יוכלו לכבוש את תל-חי.
[עריכה] לאחר הקרב ונטישת תל-חי
לאחר הקרב הגיע הרופא גרי מכפר גלעדי טיפל בטרומפלדור ועודד את רוחו. מדווח כי לפני שמת אמר טרומפלדור "לא נורא, טוב למות בעד ארצנו". לעת ערב עזבו מגיני תל-חי, כשלושים במספר, את היישוב וכעבור זמן קצר ננטש גם כפר גלעדי. תושבי שני היישובים הגיעו ליישוב איילת השחר.
[עריכה] מורשת וזכרון
תל-חי היא סמל לגבורה עד היום, ומדי שנה יש אזכרה לטרומפלדור וחבריו. כעבור מספר שבועות לאחר נטישתה חזרו תושבי תל-חי וכפר גלעדי ליישוביהם והוקמה אנדרטה לזכר טרומפלדור ושבעת הלוחמים שנהרגו. לאחר שחזרו תושבי היישובים ליישוביהם היה ויכוח אצל מי יקבר טרומפלדור, בכפר גלעדי או בתל-חי. הסכסוך יושב בכך שטרומפלדור נקבר בין תל-חי ובין כפר גלעדי.
בזכות גבורת תל-חי השטח נכלל במדינת ישראל ובתחום המנדט הבריטי. גם הוקם יישוב יד השמונה דרומית לתל-חי שהיום הוא נקרא קריית שמונה לזכר 8 הנופלים בתל-חי.
ב־1924 הוצבה אנדרטת "האריה השואג" שפיסל אברהם מלניקוב. על שמו של טרומפלדור נקרא גדוד העבודה וההגנה על שם יוסף טרומפלדור ותנועת הצעירים הציונית "בית"ר".
[עריכה] יזכור
ברל כצנלסון חיבר לזכרם תפילת יזכור אשר מוקראת עד היום בשינויים מסוימים בטקסי יום הזכרון לחללי מערכות ישראל. להלן הנוסח המקורי:
יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו:
שניאור שפושניק.
אהרון שר.
דבורה דרכלר.
בנימין מונטר.
זאב שרף.
שרה צ'יז'יק.
יעקב טוקר.
יוסף טרומפלדור.
הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחרי המחרשה ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל אדמת ישראל.
יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש אשר נספו במערכה הכבדה.
אל ישקוט ואל ינחם ואל יפוג האבל עד בו יום בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה.
