אדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בחודש אדר. לערך העוסק בעץ האדר, ראו אדר (עץ).

<< >> אדר
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
	א	ב	ג	ד	ה	ו
ז	ח	ט	י	יא	יב	יג
יד	טו	טז	יז	יח	יט	כ
כא	כב	כג	כד	כה	כו	כז
כח	כט
לוח לשנת ה'תשס"ז כל ימות השנה
מקרא: חג צום

חודש אדר הוא החודש השישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן. בחודש אדר 29 ימים. בשנים מעוברות ישנם שני חודשי אדר - אדר א' (30 יום) ואדר ב', שנחשב לאדר ה"רגיל" ובו חלים כל אירועי החודש.

כמו שמות החודשים העבריים האחרים, מקור השם בבבל שבה 'אדר' הוא שם של אל. "המילון החדש" מציין את קרבת שם החודש אדר למלה האכדית adura והמלה האוגרית U'dar, שמשמעותה "גבורה". פירוש נוסף הוא גורן באשורית "אדרו". בתקופת התנ"ך שימש השם 'אדר' גם כשם לבני-אדם: "וַיִּהְיוּ בָנִים, לְבָלַע--אַדָּר וְגֵרָא, וַאֲבִיהוּד" (דברי הימים א ח', ג'), וכיום הוא משמש כשם ישראלי הן לבנים והן לבנות.

מזלו של חודש אדר הוא מזל דגים. כך, לדוגמה, כותב רש"י כי "באדר מזל דגים מתחיל לעלות" (בפירושו למסכת בבא מציעא, ק"ו:). קישורים אפוקריפיים בין המזל לחודש נפוצים אף הם. כך, למשל, נאמר בספר אסתר רבה:

"בא לו מזל דגים שהוא משמש בחדש אדר ולא נמצא לו זכות ושמח מיד ואמר אדר אין לו זכות ומזלו אין לו זכות ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן, והוא לא ידע שבאחד באדר מת משה ובאחד באדר נולד משה, ואמר כשם שהדגים בולעין כך אני בולע אותן, אמר לו הקב"ה רשע דגים פעמים נבלעין ופעמים בולעין ועכשיו אותו האיש נבלע מן הבולעין, א"ר חנן הדא הוא דכתיב ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".

[עריכה] מנהגים

	"משנכנס אדר מרבין בשמחה"
-- תלמוד בבלי, מסכת תענית דף כ"ט עמוד א'

במוסדות החינוך הדתיים נהוג לציין את ראש חודש אדר בשירה וריקודים. כמו כן מראש חודש אדר מתחילים במנהגי השמחה ביניהם רב פורים, "יום השמחה", ועוד.

[עריכה] מועדים עיקריים

• יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע
• י"א באדר - יום הזיכרון ליוסף טרומפלדור ולחללי תל חי
• תענית אסתר
• פורים ושושן פורים

[עריכה] קישורים חיצוניים

• חודש אדר באתר מוסדות חוט של חסד
• חודש אדר - באתר ישיבת בית אל
• ש"ז כהנא, אדר
• סרטון על יום השמחה ("שוק פורים" / פורימון) בגבעת שמואל מאתר ערוץ ראש הגבעה