מאיר הר-ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מאיר הר-ציון (נולד בהרצליה ב-1934) היה מלוחמי יחידה 101 ומגיבורי פעולות התגמול בשנות ה-50, ממקימי סיירת הצנחנים ומפקדה הראשון.

מאיר הר ציון לאחר פעולת התגמול בכונתילה (אוקטובר 1955).

בהיותו כבן 17 ערך מסע יחד עם חברתו רחל סבוראי ל"עיר האסורה" - פטרה שבירדן. מסעו זה עורר השראה בקרב בני נוער ישראלים רבים שביקשו אף הם לערוך מסע דומה. חלקם קיפחו את חייהם בעיצומו של המסע.

ב-23 בדצמבר 1954 יצאו שושנה הר-ציון, אחותו של מאיר, וחברה, עודד וגמיסטר, בני ה-18, לטיול במדבר יהודה. השניים נרצחו בידי בני השבט הבדואי ראשידיה, וגופותיהם נמצאו רק לאחר שישה שבועות בשטח שבשליטת ירדן. בתגובה יצא מאיר הר-ציון לאזור עם יורם נהרי, זאב בלוצקי ועמירם הירשפלד, חבריו מיחידה 101, ורצח כנקמת דם ארבעה מבני השבט. אירוע זה נודע בשם "מלחמתו האישית של מאיר הר-ציון". ארוע זה זכה לביקורת בצד השמאלני שהאשים אותו שהוא "לוקח את החק לידיים". שמואל תמיר נשכר כדי לייצג את מאיר הר ציון אך פטר לאחר שאמר שיהפוך את המשפט למשפט פוליטי.

שלט הכניסה בשער אחוזתו של הר ציון

מאיר הר-ציון זכה בצל"ש (בשנת 1973 הומר הצל"ש הזה בעיטור העוז) על חלקו ב"מבצע כנרת" (מבצע "עלי זית"), שנערך ב-11 בדצמבר 1955, ובו פיקד הר-ציון על כוח של כ-70 לוחמים מסיירת הצנחנים.

במהלך פעולת התגמול על משטרת א-רהווה, נפצע הר-ציון בצווארו. חייו ניצלו הודות לתושייתו של הרופא הגדודי ד"ר מוריס אנקלביץ', שערך להר ציון ניתוח שדה תחת אש.

מאיר הר-ציון הוגדר על ידי הרמטכ"ל משה דיין "הלוחם היהודי הטוב ביותר מאז בר כוכבא".

הוא הקים את ביתו, הקרוי "אחוזת שושנה", ע"ש אחותו המנוחה, באתר "כוכב הרוחות" שמצפון לבית שאן.

פציעות משירותו הצבאי הותירו את הר-ציון נכה. חמורה במיוחד פציעה בצווארו, שמקשה עליו לדבר.

בראיון נדיר שנתן בפברואר 2005 הביע הר-ציון עמדות ימניות תקיפות. בין השאר הוא השמיע ביקורת חריפה על רעהו הוותיק, אריק שרון, בשל תוכנית ההתנתקות, וציין שהוא מאמין בנכונות תאוריית הקשר על רצח רבין.