מדגם רשום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדגם רשום הוא קניין רוחני בתחום העיצוב התעשייתי. המדגם הוא בעצם אותם קווי דמות, קישוט או עיטור, אשר מיישמים אותם בהקשר למוצר מסוים - הפן העיצובי. לא מדובר במוצר אחד, אירוע חד פעמי, אלא מוצר המשולב בייצור תעשייתי, אשר תוצאותיו יהיו הרבה יחידות הנושאות אותו עיצוב - הפן התעשייתי.

מטרת ההגנה 

מטרת ההגנה על המדגם הרשום היא לעודד את פיתוח וריבוי העיצובים התעשייתיים. החוק המגדיר זאת הוא "פקודת הפטנטים והמדגמים – 1924". החלק הפטנטי של החוק לא תקף יותר כי הוא חל על פטנטים על חיקוק חוק הפטנטים. החלק השני הוא התקף, אך ישנו בכנסת תזכיר חוק מדגמים חדש (בצד הפקודה ישנן את תקנות המדגמים).

כיצד מוענקת הזכות? 

הזכות מוענקת לאחר תהליך של בחינה, והיא נקנית ברישום בפנקס המדגמים. הרישום נעשה ביחס לסוג מסוים של מוצרים, דהיינו אם יש אלמנט עיצובי מסוים שפותח, הקו העיצובי הזה יכול להיות מיושם למגוון רחב של מוצרים שונים. בכדי לקבל הגנה, המעצב צריך לרשום את כל קבוצות המוצרים בעלי האלמנט הנ"ל עליהם הוא רוצה להגן.

את הסיווג אליו ניתן לשייך את המדגם ניתן למצוא בתוספת השלישית לתקנות המדגמים [יש 30 סוגים]. לדוגמה: סוג 30 – טיפול בבעלי חיים. תחת סעיף זה ניתן לרשום את המדגם בכל הקטגוריות הרשומות בסעיף או באחדות מהן.

כיצד מוגדר מדגם? 

הגדרת המדגם מצויה בסעיף 2 לפקודה: "מדגם" אין פירושו אלא קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפץ על ידי תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין הרואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מכנית.

• ההגנה של המדגם - סעיפים 33, 37 לפקודת הפטנטים והמדגמים – 1924 מגדירים את היקף ההגנה שנותן מדגם רשום:

[עריכה] סעיף 33 לפקודה

(1) עם רישומו של מדגם תהא לבעליו הרשום זכות היוצרים עליו למשך חמש שנים מיום הרישום, בהתחשב עם הוראות הפקודה הזאת.
(2) אם נתבקש הרושם במועד הקבוע ובאופן הקבוע, לפני כלות חמש-השנים הללו, להאריך את מועד זכות היוצרים ושולם המס הקבוע, יאריך הרושם את תקופת זכות היוצרים לחמש שנים נוספות מיום תום חמש השנים הראשונות.
(3) אם נתבקש הרושם במועד הקבוע ובאופן הקבוע, לפני כלות התקופה השנייה של חמש שנים, להאריך את מועד זכות היוצרים, יכול הרושם, בהתחשב עם כל תקנה עפ"י הפקודה הזאת ומששולם המס הקבוע, להאריך את מועד זכות היוצרים לתקופה שלישית של חמש שנים החל מיום כלות התקופה השנייה של חמש שנים.
(4) על אף הוראות סעיפים קטנים (2)ו(3), לא ביקש בעל מדגם להאריך את מועד זכות היוצרים ולא שילם את האגרה, במועד הקבוע כאמור בסעיפים קטנים (2)או (3), רשאי הוא, בתוך תקופה של שישה חודשים שתחילתה בתום התקופה הראשונה או השנייה של חמש השנים, לפי העניין לבקש להאריך את מועד זבות היוצרים, כפוף לתשלום אגרה נוספת על האגרה הקבועה לפי סעיפים קטנים אלה.

[עריכה] סעיף 37 לפקודה

(1) כל עוד קיימת זכות יוצרים באיזה מדגם אסור לשום אדם,-
(א) ליחד לצורכי מכירה, את המדגם או כל חיקוי תרמית או חיקוי בולט הימנו לכל חפץ הכלול בסוג סחורה שרשום בו המדגם, חוץ אם יש לו רשיון או רשות בכתב מאת הבעלים הרשומים, ואסור לו לעשות כל דבר כדי לאפשר לו ליחד את המדגם כאמור לעיל; או
(ב) לפרסם סחורה או להציעה למכירה, אם ידע כי יחדו לאותה סחורה מדגם או כל חיקוי הימנו, אם חיקוי מתוך רמאות ואם חיקוי בולט, שלא בהסכמת בעליו הרשום.
(2) כל העובר על הסעיף הזה יהא צפוי לשלם לבעל הרשום של המדגם סכום שלא יעלה על חמישים לירות כדמי נזק קצובים בעד כל עברה ועברה, ואם העדיף בעל המדגם להביא משפט לגביית דמי נזק בשל אותה עברה ולמען קבל צו מניעה לשם מניעת הישנות העברה, יהא צפוי העבריין לשלם את דמי הנזק שיפסוק בית המשפט ולהיות כפוף לצו מניעה שיוציא בית המשפט; בתנאי שהסכום הכולל שמותר לגבותו כדמי נזק קצובים בעד מדגם אחד לא יעלה על מאה לירות.